הרב צבי נקר

"ריבונו של עולם, בוא נעשה הפסקת אש. הנה אני חוזר אליך - שבת, תפילה, תפילין, כל מה שצריך, כמו שהיה לפני שלושה חודשים. ואתה בתמורה, תחזיר את בתי למצבה הקודם, לבריאות איתנה"

"מה, אתה עולה למירון?! איך זה? הרי לפני כמה שעות היית במצב כל כך אנוש, היית כבר למעלה!". אומר לו הרב קרויס: "כבר אמרתי לך, אני לא מדבר בתפילה"

אמר לו הקונה: "אתה חוזר בתשובה, אל תהיה קיצוני". אמר לו ר' אהרן: "אני החלטתי שאני חוזר בתשובה לא בערך, בלי פשרות, ובלי לגמגם"...

החלטנו שלמרות הזמן הקצר נתחיל בחלוקה, והוא כבר יגייס את הכסף לשם כך, שכן עז היה רצונו לחלק את התלושים למשפחות הנזקקות, הם בוודאי יבואו לידי שימוש או בחול המועד או אחרי החג

האב לא הבין: מי הילדה שנשארה ברכב? הלא כל בנותינו כאן איתנו! סיפור שיכול היה להיגמר לגמרי אחרת

עיכוב בלוויה, תקלה ב"ווייז", ואישה אחת שהספיקה, בהשגחה פרטית מיוחדת, להגיע הביתה בזמן להכנות לשבת

מי היה האברך שהצטרף לתפילתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל, ולאן הוא נעלם?

כך ברכת המזון לעילוי נשמת אחד מהרוגי מירון, הובילה לכתיבה של ספר תורה לזכרו של אותו אדם בדיוק

והנה היא חולמת חלום. בחלומה היא רואה את רבנו מרן הרב עובדיה זצ"ל, אמר לה 'בתי, למה תבכי? כמו שעזרתי לך בחיי חיותי, כך גם עכשיו אני אעזור לך'

"כשהתקשרת אמרתי לך שאני לא מדבר עכשיו, בדיוק ברבע שעה הזאת שהטלפון שלי היה זמין, ובדיוק הייתה קליטה שזה דבר לא הגיוני, ובדיוק עניתי לטלפון"