מסילת ישרים פרק ד’ - האם ישנה סתירה בין דקדוק הדין למידת הרחמים?
מצד אחד למדנו שה' יתברך לא שוכח שום פרט, הן במעשים הטובים, והן במעשים האחרים שהיינו מעדיפים שלא יזכור לנו אותם. מצד שני למדנו שהוא בעל הרחמים, כיצד מסתדרות איפוא שתי הנהגות כה סותרות?!
מצד אחד למדנו שה' יתברך לא שוכח שום פרט, הן במעשים הטובים, והן במעשים האחרים שהיינו מעדיפים שלא יזכור לנו אותם. מצד שני למדנו שהוא בעל הרחמים, כיצד מסתדרות איפוא שתי הנהגות כה סותרות?!
המצוות עולות ונכנסות לפניו יתברך, אך לעוונות אין כניסה לפני בורא עולם וכובשם כדי שלא יכנסו להיכלו. כך האדם, יזכור תמיד את טובות חבירו ולא יזכור את רעתו.
מכל המצוות והחסדים שעושים נוצרים מלאכים בשמים שתפקידם להזכיר תמיד את כל החסדים שעשו ישראל ובזה מרחם הקב"ה על ישראל. כך האדם, גם כשחברו מכעיס אותו יזכור את הטובות שעשה לו ויבטל כעסו.
"שמעו ילדים יקרים. אתם הזיכרון שימשיך ויאריך את הזיכרון שלי. את כל מה ש'הם' רצו להשכיח. כשזכיתי לעלות לארץ, אף אחד לא יצא מבית הכנסת ב'יזכור'. היתמות לא דילגה על שום ילד" # תחרות הסיפור הקצר תשע"ד
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה