אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, אַבָּא – שיר מיוחד לחודש תשרי
שָׁכַחְתִּי אוֹתְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם... שָׁכַחְתִּי מָה זֹאת נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא, אֲבָל לֹא שָׁכַחְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי
שָׁכַחְתִּי אוֹתְךָ, בּוֹרֵא עוֹלָם... שָׁכַחְתִּי מָה זֹאת נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא, אֲבָל לֹא שָׁכַחְתִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי
וּבְנֵי אָדָם סְפוּנִים בַּבָּתִּים כְּמוֹ בֻּבּוֹת עַל חוּטִים בַּתֵּאַטְרוֹן שֶׁל אֱלוֹקִים. שיר לרגל המצב
אז במקום לאבד השפיות - צריך לחפש אהבה, ובמקום להמשיך ולדרוש - כדאי לאמץ ענווה
עכשיו כשכולנו בבית, זה הזמן להתחבר למשפחה, לעצמינו, למי שאנחנו באמת. ולאהוב אהבה אמיתית את הנשמה שלנו ולגלות בתוכינו עולם שלם שהשתקנו ולא שמנו אליו את הלב
נספר לך על ימים של איילת השחר, על חושך סמיך ועבה. על רגע אחד לפני שהפציעו קרניים ראשונות, קרניים של אור חדש
"לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה": שיר מיוחד לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. יהי זכרם ברוך
שיר שאותו מבקשת הכותבת להקדיש למחלקת 'אמא' בהידברות: "אמא, אני מרים את ראשי. איך הכל את יודעת? מבינה את נפשי..."
שיר מעורר ומחזק באמונה על שכול, אובדן, חיים, פריחה - ומה שביניהם
זו הנעל שהסתתרה בגיא צלמוות ובחרה להמשיך במסע החיים. היא נדדה בין כרכים וערים, בעיקשות יהודית: שיר מרגש לזכר הנספים בשואה האיומה הי"ד
"שיר זה נכתב לזכרו של אברהם אבוטבול ז"ל - איש אמת ללא פשרות. אדם, מוזיקאי, יוצר בחסד עליון. מורה וחבר אהוב שמעולם לא זכיתי להכיר"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה