ידידיה מאיר

ידידיה מאיר בדקה על פרשת וישלח, מתוך מיזם "דקה מהפרשה"

תגובות של מפסידים תמיד ריתקו אותי. אחרי חודשים של עבודה, הבנאדם פשוט נכשל. מה הוא מרגיש באותו רגע? מה הוא אומר לעצמו?

למי שפספס, אז רק רציתי לעדכן שהכותרת של האירוע השנה היא: "הרוב המתון מתייצב בכיכר כנגד הפילוג וההסתה". מה שנקרא: לא נגענו

"רצח רבין היה נקודת שפל, שגרמה לי לצאת למסע ארוך ולהתחיל לקחת אחריות על היהדות שלי", מספרת העיתונאית האהובה סיון רהב מאיר

כמה רעש בתקשורת, וכמה קצת קולות בקלפי, בעזרת השם. כל השנה מיעוט הזוי, עם רוב עצום בתקשורת, יכול להסית, אבל כשהולכים לשאול את העם, מקבלים תשובה ברורה. אין מנדט לשנאה

איך נוצר הקשר בין עו"ד וינרוט לבין ידידיה מאיר לפני מספר שבועות, ומהו המסר הנפלא שהותיר אחריו וינרוט ז"ל בהרצאתו האחרונה?

איך בדיחה קלילה שנאמרה בהיסח הדעת הפכה להיות כותרת בומבסטית לסרטון "חשוב". כנראה שעין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בוואצאפ משורשרים

הוא אמנם הפסיד את ההרצאה עצמה, אך ההקלטה חזקה מספיק. "היה שופט עליון אחד שאמר 'הכול שפיט' אני אומר 'הכול פליל'. אין דבר שאי אפשר להתפלל עליו. גם על הדברים הכי קטנים"

אתה עומד מהצד ורואה מה אדם אחד עושה, איך הוא עושה, באיזה גיל הוא עושה, למען מי, מה מניע אותו – ומהר מאוד מגיע חשבון הנפש: איפה אני בסיפור? כמה זמן אני מקדיש כדי לעשות טוב לעם ישראל?

יש ביומנים האלה עוד מאות עדויות וסיפורים על אורחות חייהם של הזוג מונטיפיורי, על העמידה היהודית הגאה בכל מקום, על שמירת מצוות במסירות נפש, על התפילות, על קשר עם רבנים, על עשרות ספרי התורה שתרמו