התורה
למה יש המלמדים כי תורה ומצוות הם דבר מר?
ישנם מחנכים המציגים הם את נושא לימוד התורה בפני תלמידיהם בצורה שהם מכירים: כדבר לא נעים שמוכרחים לעשות. האמת הפוכה לחלוטין
כפייה בלימוד תורה - לא תעזור
כאשר מנחילים לתלמידים את ערך לימוד התורה מתוך הנאה, ללא כפייה, הם מתחילים לאהוב את התורה באמת
להעיר לקצב על הריח הרע או לבטל את השיעור
מידי יום ביומו, מספר המגיד שיעור, אני זוכה להעביר שיעור בגמרא לכעשרה בעלי בתים. דברי התורה חביבים מאד על השומעים, אלא שיש דבר אחד שמפריע מאד לציבור, ולי בעיקר: בכל יום מגיע אל השיעור קצב שנודף ממנו ריח נורא
רופא שהוזמן לברית ביום העשירי מפני שכך "נֹח" לבני המשפחה - כיצד ינהג?
ניסיתי להסביר לו כי טעה בחישוב, והברית אמורה להיערך מחר, כמצוות התורה "וביום השמיני ימול", אך נענה ה'עם-הארץ' בגאוה: "לא טעינו, אני יודע היטב שהבן נימול לשמונה ימים. אלא שיום רביעי אינו יום כל כך מתאים לנו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה