בני ישראל

העם כולו עמד סביב הר סיני וסביב משכן השם, אבל לכל אחד היה מקום משלו. ללמדנו, שלכולנו יש זכות, אולם מצד שני על כל אחד להכיר את מקומו, ועל כל אחד להכיר את כוחותיו. תובנות מפרשת במדבר

כיצד נוכל להקיץ מתרדמת ההרגל? אנו זקוקים לדבר אחד: התבוננות. היהדות מפזרת לאורך כל דרכו של האדם, תזכורות רבות שגורמות לו להתרגשות ולהתפעלות. תובנות מפרשת אחרי מות-קדושים

אם חג הפסח נקבע לנו כעדות לדורות על סבלם של בני ישראל במצרים, מדוע מחייבת אותנו ההלכה לשים דגש כה חזק על סדרה כה ארוכה של פעולות ומעשים? מדוע שלא נסתפק בתזכורות שאינן כרוכות במאמצים כה רבים?

משה את העגל, טחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו – בדומה לאשה סוטה שיש להשקות אותה מים מרים

נדמיין לעצמנו מטוס בואינג כשעל סיפונו ארבע מאות נוסעים. באמצע הטיסה הדיילת הראשית מודיעה בדמעות שקברניט המטוס קיבל דום לב פתאומי ואין טייס משנה... כך בדיוק מרגישים בני ישראל בפרשת השבוע

ניסים רבים נעשו במשכן. לדוגמה, חז"ל מלמדים כי לצורך יריעות המשכן שחטו חיה בשם תחש - בעל עור צבעוני, שהתקיים רק לצורך בנית המשכן

יש רגעים שבהם אנו מוכרחים להשיל את משקעי העבר ופשוט להיוולד מחדש. איך עושים זאת?

בניגוד לטעות הרווחת, הים נבקע בצורה של קשת. הם נכנסו בצד אחד והלכו בים, ויצאו מאותו הצד. בני ישראל לא הגיעו לעברו השני של הים

כפי שכולנו יודעים, הלוחות מחולקות באופן כזה, שעל לוח אחד נכתבו חמשת הצווים שבין האדם לאלוקים, ועל הלוח השני נכתבו הצווים שבין אדם לחברו. יש לכך משמעויות עמוקות הרבה יותר. תובנות מפרשת יתרו

הסרבנות של פרעה ועקשנותו שהייתה נראית בשעתו כתמוהה ולא מוסברת היוותה אמצעי לגילוי כבוד השם על ידי עשרת המכות, שהרי לבורא הייתה מטרה בכל סיפור גלות מצרים. תובנות מפרשת בשלח