"יד סולדת בו"
שיעור החום שהיד הנוגעת בו נמשכת לאחוריה, לעניין תורת בישול, בליעה ופליטה, ועוד
שיעור החום שהיד הנוגעת בו נמשכת לאחוריה, לעניין תורת בישול, בליעה ופליטה, ועוד
ידעתי שאני לא יכולה לעבור על זה בשתיקה, גם אם זה יגרור פיטורין. "אני הולכת עכשיו הביתה, גם אם לא תאשרי", אמרתי ולקחתי את התיק. הרגשתי את המבט שלה מלווה אותי אל הדלת בשתיקה. ואז היא לחשה שלוש מילים
הילדים שגדלים במשפחה ברוכה ורחבה מאושרים בדרך כלל מאוד, כי מציאות זו מעניקה להם חום ובטחון, פיתוח רגשי ויציבות נפשית, כפי שרק משפחה שכזאת מסוגלת להעניק, גם בלי נסיעות לחו"ל ואף ללא מחשב לכל ילד...
כאשר כולם רקדו לכבודה של תורה, הבחור עמד מן הצד ולא השתתף בשמחה. הדבר נגע מאוד ללבי. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו במאור-פנים להצטרף למעגל הריקודים, אך הוא סירב. ניסיתי שוב ושוב, אך הוא היה בשלו
מחוץ לרכב הממוזג שרר שרב מהביל ומבהיל, חום ישראלי כבד, המצריך מזגן 24 שעות ביממה. הרב סילם הפעיל עד למקסימום את המזגן ברכבו ואמר: "בבקשה קבל סיפור נדיר ביופיו, מופלא בהשגחתו, המעלה בי בכל פעם שאני נזכר בו תזזית של שמחה, התרגשות ומתח..."
יש להעניק לילד על דרך הממוצע. אין להעניק חום ואהבה יתר על המידה ולא פחות מדי. כדוגמת השמש שאם היא קרובה מדי היא שורפת, ואם היא רחוקה מדי אינה מחממת
האם מותר להשתמש בשבת במד חום כדי למדוד את החום של החולה לדעת איך לנהוג בו? וכן האם מותר לנער לאחר מכן את המדחום כדי שיוכלו לחזור ולהשתמש בו שנית?
יש פתגם האומר: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו". על ההורים לאהוב את ילדיהם באמת, ולהרעיף המון חום ואהבה. שאם לא כן, לא יועילו כל היועצים למיניהם
פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים בה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת
לא כולנו גדלנו בבית שנתן לנו חום, אהבה וקרבה. איך נלמד להעניק את החום הזה לילדינו ולמשפחתנו, אם לא קבלנו אותו בעצמנו?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה