ידידיה מאיר

קוראים לה עדי אלטשולר, והיא הקימה את תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' לצעירים בעלי צרכים מיוחדים. זמן קצר אחרי שהדברים התפרסמו, היא פרסמה גם את פרק ההמשך

"באותו הביקור בבית של סבא, סיפר סבא ליצחק בשקט וברצינות שהתחלתי לשמור שבת. זה היה נראה כמעין סוד אפל שנלחש. שקט שרר בסלון, ישבתי על הספה מולם ומבט יוקד של שני האחים בעיניי. כיצד התקלקלתי, איך בגדתי. 'אתם אשמים', אמרתי"

האיום ה"משפחתי" של אהרון ברק, והדלקת הנרות הקצרה ביותר בהיסטוריה של יולי אדלשטיין בן ה-26. הטור השבועי של ידידיה מאיר

אני לא חסיד של אזריה. זאת אומרת - אני לא חושב שהוא גיבור ישראל. אבל אני בוודאי לא חושב שמגיע לו לעבור את כל מה שעובר עליו מאז. לכל החברה הישראלית מגיעה חנינה מהפרשה המוגזמת הזאת

אני מכיר כמה אנשים ששמעו השבוע שהמלחין של “אשת חיל” ושל “מזמור לדוד ה’ רועי לא אחסר” הלך לעולמו, ונדהמו. מה? הוא חי עד עכשיו? אז כן. בשבוע שעבר, בגיל 92 , נפטר ר’ בן ציון שנקר

עשרות שנים עוסקים פה בחטיפה הפיזית של הילדים, שהיא בהחלט פצע פתוח, אבל מה עם החטיפה של הנפש, הנשמה, המורשת והאמונה? גם כאן נעשו מעשים חמורים, מגזיזת פאות ועד כפייה של חינוך חילוני

אנשים נוטים לזלזל בחשיבות של תעודת הכשרות. האם אי אפשר להסתפק בהצהרה של המוכר על כשרות המאכלים, ולמה צריך לשלם למשגיח כשרות? ידידיה מאיר מביא הוכחות לכך שבלי תעודה - לא כל 'כשר' באמת כשר

כבר הרבה זמן אני מסתובב עם ההרגשה שיש דעות ואנשים שכדאי לצנזר. לא, לא על ידי יוזמת חקיקה, אלא לבד. בשיטת עשה זאת בעצמך. להוציא אותם מהפיד, להוציא את עצמי מהקבוצות, בקיצור, לנקות קצת את התודעה

איך קרה שלימדנו את הילדים שלנו שאי אפשר לשמוח באמת בלי כמויות הזויות – ומסוכנות – של ממתקים גדושים בכימיקלים?

בכל פעם שאלול מגיע, מתחיל החשש שאצטרך לקום מוקדם לסליחות. יש רק בעיה אחת עם התחושה האותנטית הזאת