סיון רהב מאיר: איך זה שלא שמעתי על האנשים האלה אף פעם, עד היום?
"אני לא כותבת כדי לפרסם אותו, אני פשוט חושבת שכדאי שעוד אנשים יידעו על הטקס הזה ועל הרוח הזו. אני לא נרגעת מהדמויות שפגשנו שם. איך יכול להיות שלא מצאתי אף אזכור לכך, בשום מקום?"
"אני לא כותבת כדי לפרסם אותו, אני פשוט חושבת שכדאי שעוד אנשים יידעו על הטקס הזה ועל הרוח הזו. אני לא נרגעת מהדמויות שפגשנו שם. איך יכול להיות שלא מצאתי אף אזכור לכך, בשום מקום?"
מזל שמומחים כאלה לא עמדו ככה עם סטטיסטיקות ותחזיות קודרות ליד הצעירים שיצאו ממחנות הריכוז ב-45', או ליד ילדים באוהל במעברה בשנות ה-50, או אפילו ליד ילדי האינתיפאדה השנייה
היצחקיות הזו היא תרופה לדור התזזיתי ומופרע הקשב שלנו: יצחק מזכיר לנו שהעולם בנוי גם על מסירות, התמדה, עמל והשקעה. לא רק על רגעי קצה של "וואו"
מה מזכיר לנו הסיגד בקורונה, איך לחפור בארות חדשות, עצות לבני הנעורים מחיים ולדר, איך להתגבר כארי ודווקא ללכת לישון, ואיך לאזור סבלנות
הייתכן שכך גדלנו? מתקשרים להורים להודיע שהגענו בשלום אחרי נסיעה פשוטה באוטובוס, מהרצליה לתל־אביב? איך זה נגמר, ואיך לא חוזרים לשם, חלילה?
כמה עצוב לראות איך הנגיף הזה הצליח להפריד בינינו, לסכסך בינינו. הוא הרי היה אמור לאחד את האנושות כולה בקרב על החיים
שבוע ימים לפטירת הרב, הפרופסור והלורד יונתן זקס. הרב הראשי לשעבר של בריטניה, שהיה מרצה ונואם ומרואיין מבוקש, הותיר אחריו חלל עצום
עם פתיחת החוג השבועי שלה לילדות ולנערות בתקופת הקורונה, סיון רהב-מאיר משתפת בכמה כלים ועצות ששמעה
ככל שהגוף נחלש, הרוח התחזקה: "כל משבר הוא מנוף לעלייה. אנשים לא מאמינים לי כשאני מצהיר בכנות שאלה השנים היפות בחיי"
"ראיתי כמה חשובה לו הכרת הטוב, הוא שאל אחר כך לשמי כדי להודות לי אישית. רציתי לומר לו שאני חייב לו תודה, לדבר איתו על המהפך שעשה"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה