אבל

מעולם הדתיים לא התערבו בחיים הפרטיים של כל אחד. לא אמרו לאף אחד מה יעשה אצלו בבית. אבל שמירת הצביון הציבורי - חייבת להישמר

יש אנשים שתמיד דואגים. אבל הם יכולים להרגיש אחרת

הוא הסתכל אלי בעיניים הקטנות והחכמות במבט חודר ואמר לי בקול חלש ורועד: "אף פעם אל תעשי בשבילי מה שאני יכול לעשות לבד"

הציבור לומד להסתכל על המציאות ולומר תודה. בואו נאמץ את המנגנון הזה מפרשת השבוע - אלינו השבוע: אין שום חג כרגע, אבל משהו באוויר נורא חגיגי

שלא תבינו לא נכון, אני לא חושב שהלכה המדינה וצריכים להתייאש. חלילה. ישועת ה' כהרף עין. אבל חייבים להבין ממה אנחנו מבקשים ישועה, ולא להיות אדישים למצב

מי מאיתנו לא קטף בחייו פרחים או צמחים, מבלי לדעת שהם מוגנים? תושב הצפון ספג 'מהלומה' קשה לאחרונה, לאחר שקטף צמח מוגן - וזו הסיבה

עליות המחירים במשק עדיין לא מורגשות, אבל זה רק עניין של זמן. שאול אמסטרדמסקי מסביר

התנשמת הפכה זה מכבר לכלי לא יסולא בפז בהתמודדות של החקלאים בישראל מול המזיקים, אבל מתברר שהיא גם מובילה ליצירת קשרים עם המדינות השכנות

היא מתחילה בגמגום, וממשיכה בדיבור שוטף של תודות על גבי תודות לפרטי פרטים על כל העניינים הלימודיים שלא הלכו כפי שהיא תכננה. שיעור שלמדתי מנערה על אמונה תמימה

זה לא שאנחנו לא רגילים להסתרה, ראה ערך "גלות מתמשכת" בארוכה. אבל שזה יבוא מאתנו, מאנשים שחיים בינינו? זאת הסתרה מיוחדת