כן על מנת לקבל פרס
המניעים של הילד ללמוד אינם טהורים, אבל הם אמיתיים ויש לחנכו באמצעותם
המניעים של הילד ללמוד אינם טהורים, אבל הם אמיתיים ויש לחנכו באמצעותם
אחד המזיקים הגדולים לקשר הבריא בין בני הזוג, הוא הריחוק הבא מתוך הרגל הדדי משעמם ושגרת חיים משותפים. דבר אשר תוצאותיו ההרסניות יכולות להגיע להחלפת רגשות טהורים של אהבה, ברגשות דחיה ומיאוס
הגדרת האהבה: תשוקה טהורה שלאהוב יהיה נחת-רוח. מילוי תשוקה טהורה זו גורמת עונג רב לאוהב המעניק, הרבה יותר מהנאת האהוב המקבל. וכגודל טרחתו, וריבוי הנחת-רוח הבא לאהוב כתוצאה מעמל וטרחת האוהב, כן גודל עונג האוהב.
מהו ומיהו אדם רוחני? האם רוחניות פירושה התנזרות מוחלטת מכל הנאות העולם הזה וכפי שיש המטיפים לכך, או שמא ניתן לחיות חיים סבירים ונורמליים, אשר עם זאת יהיו חיים בעלי תוכן רוחני טהור? האם אין סתירה מהותית שאינה ניתנת לגישור, בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה?
עזור גם לי בלכתם לישון לסלוח להם על כל הצער שגרמו לי לחשוב עליהם מחשבות טובות להיזכר שבפנימיותם הם תמיד טובים וטהורים גם אם הם או אני שכחנו זאת
לפני התפוח בדבש, עצרו לרגע וחשבו: אחד הכללים היסודיים בכשרות הוא "היוצא מן הטמא – טמא, והיוצא מן הטהור - טהור". הרי הדבורים אסורות באכילה. אז כיצד הדבש שהן מייצרות מותר באכילה? מאמרו של הרב זמיר כהן
"דווקא בדור כל-כך פרוץ שבו הכל מותר, אנשים מחפשים את הפשוט והטהור". שיחת תשובה עם שרה ראובני, נשואה ואם לשני בנים, מתגוררת במרכז הארץ
מכללי היסוד בהלכות האסור והמותר באכילה, הוא הכלל: "היוצא מן הטמא (כגון ביצים וחלב), טמא. והיוצא מן הטהור, טהור". אז מה עם דבש הדבורים?
א' בתשרי, ראש השנה, הוא היום בו נברא אדם הראשון, ביום השישי לבריאת העולם. אלוקים נופח באדם נשמה, כמתואר בתורה "וייפח באפיו נשמת חיים", והנה, האדם מתחיל לחיות. ננסה לדמיין את הרגע שבו אדם הראשון פוקח את עיניו, הרגע הקדום ביותר אצל האדם, הרגע הטהור ביותר, רואה הוא את אלוקים גוהר מעליו, ממש במרחק נגיעה
פעמון זהב טהור התגלה לאחרונה בחפירה שנערכה מתחת לכותל המערבי. הוא נמצא בשלמותו, ללא כל פגם, וברשות העתיקות מאמינים כי היה שייך לאחד מכהני בית המקדש - אולי אף לכהן הגדול
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה