סיון רהב מאיר: גם מול הדכדוך מהקורונה, צריך לבחור תנאים שיצמיחו ברכה
צריך להפוך את המשוואה: אתה פראייר כי אתה עדיין שם מסכה? אתה פראייר אם אתה לא שם מסכה
צריך להפוך את המשוואה: אתה פראייר כי אתה עדיין שם מסכה? אתה פראייר אם אתה לא שם מסכה
לשים מעקה, להשיב אבדה, לשלם שכר. כמה פשוט, כמה לא מובן מאליו
היו מחלוקות שבאמת קרעו אותנו מבפנים. אבל הפעם? הפעם אין באמת מחלוקת. על מה בעצם אנחנו רבים כל היום? הרי רוב הסוגיות הבוערות, רוב הדאגות והתקוות כעת, הן משותפות לכולם
פתרונות חלופיים ל"זום", סינון אתרים – ולא רק לדתיים, והתגובה של אמא לשיעור ב"זום" שמתנתק בפעם השלישית
"עגלה ערופה" בימינו, החזרה למוסדות החינוך, המלחמה האמיתית שבתוכנו, ונקודה למחשבה מדבריו של הרב שי אוחיון הי"ד
אסור שהריחוק החברתי שהקורונה כופה עלינו יהפוך לניכור חברתי בין אדם לאדם. כשם שיש כעת נזקקים שצריכים מזון, יש נזקקים שצריכים תשומת לב
בשני התחומים אנחנו צריכים יותר יציבות ואמון. בשניהם אפשר לאחל: רפואה שלמה. נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך.
"אני חושב שצריכים לפתוח את הנחל לציבור, אבל בו זמנית אני אומר שהייתי נמנע מלבקר בנחל, למרות שזה נראה כמו אחלה מקום. למה? כי יש מי שאומר שזה מפריע לו"
המשפטים של סא"ל עמנואל מורנו, החשיבות של הגבולות שאנו שמים לעצמנו, הדרך להיות תמימים ולא ציניים, וראש חודש אלול עם השאלה הנצחית, הפעם קצת אחרת: איפה אתם בחגים?
צריך להיות ברור לנו שזה הנושא החשוב ביותר כעת. עוד לא הבנו שאנחנו נלחמים כעת עבור אותם 20 אחוז - שגם הם, אף על פי שאינם בני 60 פלוס, הם "קבוצת סיכון"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה