הדס דואני / לסוף ימים
הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"
הדס דואני: "כשהכל ייגמר, ורק דממה תיוותר, ומאור בקרים, ומחשכת לילות. רק זכרון דהוי-עמום יישאר, כשהכל ייגמר"
יצחק מלול: "את השיר הזה כתבתי לאחר שנים רבות מיום שחזרתי בתשובה. ה' זיכני לרכוש 'כבוד' בתחומים רבים שידי נגעה בהם, אבל בסופו של דבר ראיתי שכבוד של 'כוחי ועוצם ידי', בעצם בעכרי ופוגע בי. מניסיונות רבים שכאלה, חיפשתי ומצאתי שאין כבוד אלא למלך הכבוד"
כעבור רגעים מספר שבה נשימתו של האב המרוגש. המוהל כבר הבין כי לפניו מקרה משמח במיוחד. "כמה זמן חכתם לו?", שאל. "עשרים ושתים שנים", השיב האב
מעודו לא שבעו עיניו מלראות את הגליל הענק. עם קצת מאמץ יכול היה להבחין בתווית המתנוססת בראש העטיפה
"איי, איי, איי, נשים יקרות מפז, אמהות מסורות, לנוכח כל הסיפורים שאני שומעת מסביב... נותר לנו רק להביט למעלה ולצעוק - משיח!". אוה הכימיאן משתפת בסדר היום המטורף שלה, או אולי גם שלכן. ויש גם טיפים, כמובן
מאז גיל 6 הייתה לי תחושה שאחי האהוב ימות. ואז זה קרה. "זה כמו מוות בעריסה בגיל 20", אמרו לנו הרופאים. עם הזמן הבנתי שכל החיים הרמזים היו שם... ואז, ביום ההוא, גיליתי את האמת. פתאום הכול השתנה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה