טור אישי

"כשרב גדול בתורה אומר משהו, הוא יודע מה הוא מדבר, ואם הוא אומר לפתוח את תלמודי התורה אז הוא לוקח על עצמו אחריות רוחנית כבדה מאוד. ערך חיי אדם יקרים לו פי אלף מאיזה פקיד במשרד הבריאות. ערך חיי אדם אין לה גבול בתורה". טור אישי נוגע בלבבות

"את דעותיהם של מי נכבד, אם לא את של רבנינו? ואבוי לנו אם נגיע למצב בו ניאלץ לכפות עליהם להתבטא בדרך כזו או אחרת". מיכל אריאלי בטור נוקב עקב הקריאה לפטר את הרב יצחק יוסף מתפקידו

אולי נעצור רגע ונחשוב: מדוע מסיתים אותנו זה נגד זה? מדוע מחפשים שעיר לעזאזל בכל פעם? מדוע משסים אותנו אחד בשני בעזרת כותרות מדממות? האם לא הגיע הזמן לפעול בצורה אחרת?

כמו ילדה קטנה שרק רוצה לשוב הביתה, בלי לפגוש שם הערות וביקורת. למצוא אבא שיבין וירגיש, ובבקשה, לא עוד פעם נאום מתיש – "איפה היית, ומה עשית? למה לא הודעת שאת מתעכבת. תגידי, מה את חושבת?". טור אישי מיוחד לאלול

בתקופת הקורונה קיבלנו שיעור מעשי בדמוקרטיה, או יותר נכון באי-דמוקרטיה. מה קרה? כל עשרת הדיברות של הדמוקרטיה נרמסו, ועוד תחת גלגלי החילוניות

שנת הבחירות האחרונה לימדה את הפוליטיקאים בישראל כי שנאת החרדים אינה משתלמת. המסיתים נגד החרדים המריאו בסקרים, קיבלו כוח אלקטורלי בבחירות ועמדו כפסע מהגשמת חלומם, אך למרבה ההפתעה נכשלו ברגע האחרון. פרופיל של כישלון

"פתאום הוצפתי גל של התרגשות. מלך מלכי המלכים מחכה גם לי. למרות שיש לו מיליארדי ברואים, הוא יושב מחכה שאני הקטנה אפתח את הסידור ואתפלל אליו ואבקש ממנו כל מה שאני רוצה – שתיגמר כבר הקורונה, שהחולים יבריאו, שתהיה לי יותר סבלנות להגיש 8 ארוחות ביום, שהילדים יפסיקו לריב". טור אישי שכולנו נזדהה עימו

הרב חיים רייך החלים בחסד ה' ממחלת הקורונה. בטור מיוחד הוא מתאר את שעבר עליו, במהלך המחלה וההחלמה

מסתבר שכשאי אפשר לעטוף את מצבנו הפנימי בנצנצים מבריקים, לעשות הצגה, חייבים להתמודד עם המציאות, והנה היא פה, במלא הדרה וכאבה. טור אישי חשוף מאת אריה אקרמן

טור אישי מזווית קצת אחרת על ההחלטה המקוממת של עיריית תל אביב, האוסרת הצבת דוכני תפילין בסמוך לבתי ספר. מה כבר יכולה הנחת תפילין אחת לעולל? זה בדיוק מה שרון חולדאי וחבריו חוששים מפניו