התחכם והודיע לפריץ שהלוֹוֶה שלו פשט רגל כדי שיפרוץ למחסן ויטול חמצו
האיש לא הבין כלל מה פתאום ר' משה כעת רוצה לעיין בחשבונותיו, אך מכל מקום רץ והגיש לו אותם. והנה, מצא ר' משה כי חייב בעל המפעל לפריץ חמשת אלפים רובל, שהוא סכום עתק
האיש לא הבין כלל מה פתאום ר' משה כעת רוצה לעיין בחשבונותיו, אך מכל מקום רץ והגיש לו אותם. והנה, מצא ר' משה כי חייב בעל המפעל לפריץ חמשת אלפים רובל, שהוא סכום עתק
בני התינוק חולה ומרבה לבכות. אנו נוהגים להרגיעו על ידי הושבתו במרפסת, או אז מתבונן הילד במכוניות ובאוטובוסים הנוסעים בכביש, וכך נרגע
"באחת מלילי שבת", מספר האיש, "עמדתי לקדש על היין, אלא שבני היו ישֵנים. יודע אני כי אילו אקיצם משנתם, יבואו בשמחה לשמוע את הקידוש, אלא שיקומו אף לחלל את השבת, ואם כן אולי נמצאתי מכשילם"
"ביום ל"ג בעומר, עליתי על אוטובוס שעשה את דרכו ממירון בחזרה לאזור המרכז. והנה, במהלך הנסיעה דרשו כמה גברים מהנהג שיעשה 'חניית ביניים', ולעומתם הנשים התנגדו, וטענו כי ממהרות לשוב לביתן..."
שבת אחת הגעתי לבית הכנסת מוקדם, וראיתי אותו יוצא כשהוא לבוש מאוד חגיגי, כמו חתן. פניתי אליו ושאלתי: איזה חג היום, ג'ורג'? השיב הגוי: היום שבת בר-מצוה שלי!... אני ממהר ל'סינאגוג', לעלייה לתורה...
ניסיתי להסביר לו כי טעה בחישוב, והברית אמורה להיערך מחר, כמצוות התורה "וביום השמיני ימול", אך נענה ה'עם-הארץ' בגאוה: "לא טעינו, אני יודע היטב שהבן נימול לשמונה ימים. אלא שיום רביעי אינו יום כל כך מתאים לנו
מתוך מקום המסתור בו עמדתי, הצלחתי להבחין כי המשאית מלאה ממש. ברור אפוא כי יש לה עוד כמה 'תחנות' לפרוק בהם את בשר הפיגולים...
"אנא אל תתקשר למשטרה. הלא זהו בני יחידי, שמטפל בי במסירות. בלעדיו הרי שאוותר לבדי, זקן וגלמוד
כעבור שלש שעות העירו אותי, ונשמעה הפקודה: "חוזרים לחזית. להתארגן בזריזות". בעודי אחוז בחבלי שינה, התבוננתי בשעון, והוא הראה כי נותרה עוד חצי שעה לצאת השבת
יצא ספר-הטלפונים לאור, וכעבור יומיים דפיקות אימתניות נשמעות על דלת ביתו של שמעון. פותח הלה את הדלת ומגלה לנגד עיניו את - - - אנשי מס הכנסה!
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה