הרב יצחק זילברשטיין

משהגיעו ההורים לבית החולים, מיהר המציל האלמוני לעזוב את המקום. ההורים, ניסו לברר מי הציל את בנם, אך לא עלה בידם לברר את זהותו. גם לאחר צאתו של בנם מבית החולים, בריא ושלם, המשיכו ההורים לנסות ולברר מי היה המציל האלמוני, ולא הצליחו

"אולי תספר לי איך בדיוק הכל התחיל, כיצד הגעת אלי?" ראובן סיפר לו על ההשגחה המופלאה העומדת מאחרי השידוך

היינו כולנו המומים. המדריך ערך לנו סיור בישיבה. אולמות הלימוד היו מלאים עד אפס מקום. הלומדים היו שקועים כל כך בלימודם, עד שאפילו לא הבחינו בנו. עברנו קומה אחרי קומה, ובכל פינה אפשרית או בלתי אפשרית ישבו אנשים ולמדו. זה היה מחזה מדהים ומחשמל שהותיר אותנו ללא מילים

שבת מרוממת חלפה על בני המשפחה. והנה, כשסיים ראובן לשתות את כוס ההבדלה, לפתע הפלאפון שלו מצלצל. על הקו היה שמעון שביקש להזכיר: "ידידי היקר, אתה בודאי זוכר שעדיין לא העברת לי את התשלום?"

והנה, יום אחד ראיתי את הארנב יוצא מהחצר שלהם, ונכנס לגינה ציבורית. הסתפקתי, האם מוטלת עלי מצות השבת אבידה, או שמא יכול או צריך אני להתעלם מהאבידה על מנת שלא להשיבה לבעלים שמתעללים בה?

מעשה בבעל בית עשיר, שבביתו משרת עובד-זר מזה כמה שנים. העובד הזר הבחין, שזו תקופה ארוכה שמצב רוחו של מעסיקו ירוד, וכל יום שעובר הוא נעשה יותר ויותר עצוב ומודאג

לחולה לא היה קל כלל לקבל את הבשורה הנוראה, אך החליט 'לכלכל מעשיו בתבונה': הוא התפטר מעבודתו, מכר חלק גדול מרכושו, ויצא למסע בעולם הגדול...

מתוך תמימות רכשתי את השמפו, אך משום שחששתי שבעלי ייבהל כשיראה שרכשתי עבורו צבע לשיער, רוקנתי אפוא את תכולת השמפו החדש לתוך הבקבוק השמפו הישן

כעבור כמה חודשים, בהם ניסה ראובן למכור את דירתו ללא הצלחה, החליט לפנות אל מתווך וביקש שימצא עבורו רוכש. המתווך הביא קונה, אך גם כאן המחיר הגבוה מנע את ביצוע המכירה

'דע לך כי פטירת רעייתי היא בעייתי הפרטית בלבד, ובעיה פרטית של אדם בחייו אינה צריכה להעיב על שמחתו של הזולת, כי צריך כל אדם להכיר את מקומו גם בשעת צער ויגון חלילה'