בעל
סיפור לשבת: תחיית המתים של לובלין
שעותיה של אסתר היו ספורות. לפתע פקחה עיניה וביקשה מעזריאל, בעלה, שיתקרב. "הבטח לי שלא תינשא אחר פטירתי לאף אחת בעולם. אין תחליף לאשת נעורים". עזריאל לא ניסה אפילו להבין מה אומרת אסתר. הוא פשוט הנהן כשדמעה רותחת זולגת על לחיו ונבלעת בזקנו הקטן. אבל אסתר התעקשה: "הב לי את ידך. תן לי תקיעת-כף שלא תינשא שוב לעולם". ועזריאל נתן
העולם הזה הוא לא מה שנדמה לנו: דבר תורה לפרשת ויצא
מעשה באליהו הנביא שהלך עם חסיד אחד בדרך, ועברו על יד נבלה של בעל חיים. אמר אותו חסיד, כמה מסריחה נבלה זאת. אמר לו אליהו הנביא, ראה כמה לבנות שיניה. אחר כך עברו על יד אדם חוטא, ואליהו הנביא מיד סתם את חוטמו. אבל אותו חסיד – לא הריח שום ריח רע. המציאות האמיתית של העולם היא המציאות הרוחנית
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה