העולם הזה
ההנאה בגבול המותר, גדולה יותר
כל חריגה ומתיחה של הגבולות, כדי לחוות את תענוגות העולם הזה כמנהגי הגויים, תהפוך להרגל שסופו עלול להיות רעיל, והשגרה שהוא מספק לנו לאט לאט נהפכת לחסרת טעם. טורו של האמן שי דיבו כהן
תפילת השבוע: פרשת וישלח
ואם ארגיש שאני כגר בעולם הזה אז לא יבהילו אותי ענייני העולם הזה ולא ירחיקו ממני את האמונה קדושה ולא יחלישו אותי בעבודה; תפילה מיוחדת לשבת פרשת וישלח מאת חוה שמילוביץ
צדיק ורע לו
מקור הבעיה הן תפיסותינו המוטעות על תפקודו של העולם הזה ומשמעותו
הישיבות: תיבות נח מפני המבול
מעלת לימוד התורה עולה על כל המצוות כולן, אך לפני הכל היא נותנת הגנה מפני המבול הרוחני של העולם הזה. הרב עובדיה חן במאמר על הלימוד הגדול מתיבת נח ועד הישיבה בימינו
"פתאום החיים שלי קיבלו משמעות"
מרים גורש (38) מעכו, נשואה ואם לשניים, התחזקה בזכות ההבנה שהאושר נמצא רק בדברים הרוחניים ולא בהנאות רגעיות. היא החלה להתחזק עד שלבסוף החליטה לשמור מצוות ולעבור לכיסוי ראש מלא. "אני מרגישה שהעולם הזה בלי התורה הוא הבל הבלים", היא אומרת
מפתחות לחיים: שמירת השפע האישי
אף על פי שמצוות התורה נועדו לטובת האדם בעיקר בחיי הנצח, טמון בהן בהכרח תועלת לאדם גם בחיי העולם הזה. ישנן מצוות שתועלתן מוחשית ונראית מיד לעין, כגון אלו שהוזכרו לעיל, ויש מצוות שתועלתן בעולם הזה אינה נראית לעין, אולם הן פועלות בשורשי שפע החסד היורד לאדם
מפתחות לחיים: חיפוש רוחני
מהו ומיהו אדם רוחני? האם רוחניות פירושה התנזרות מוחלטת מכל הנאות העולם הזה וכפי שיש המטיפים לכך, או שמא ניתן לחיות חיים סבירים ונורמליים, אשר עם זאת יהיו חיים בעלי תוכן רוחני טהור? האם אין סתירה מהותית שאינה ניתנת לגישור, בין החומר לבין הרוח, בין הגוף לבין הנשמה?
מהי משמעות הסילבסטר?
ברוב חלקי העולם חוגגים את הסילבסטר, אז למה שלא נחגוג איתם? "יהודי עם מצפון לא יחגוג את זכר רוצח אבותיו", אומר הרב יצחק פנגר, שמסביר בנוסף מה הקשר לביטוי "בימים ההם, בזמן הזה". תשובת השבוע
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה