הרב יצחק זילברשטיין

לאחר שלושה ימים, הם הודיעו כי אם לא אגלה להם את כל המידע שברשותי עד למחר בשעה שתים עשרה - זה יהיה היום האחרון שלי עלי אדמות, אך אם אנהג ב'תבונה' ואגלה, הם ישחררו אותי לחופשי

הבחור, שישב מאחור, התחיל לרעוד מפחד. במוחו החלו לעלות הסיפורים הקשים שארעו בטרמפיסטים שעלו לרכבם של מחבלים, והרגיש כי גם הוא עומד להיות חטוף על ידי ה'חמאס'...

הילד אכל ואכל ואכל ולא שבע... הדבר היה לפלא בעיני הכל, משום שכאשר הבחינו ההורים שהילד אינו שבע, הם דאגו להאכיל אותו בכמויות אוכל יותר גדולות, ולמרות הכל, הילד לא הגיע לשביעה, והתלונן כל הזמן שהוא רעב...

"אני מצטער ידידי, אך יש כאן רק חצי מהסכום", הודיעו הגבאי, "אתה צריך לשלם 100, שהרי זכית בשתי עליות, ובשעה שביקשת את העלייה, הלא ידעת שאין לוי בבית הכנסת"

למחרת הגיעה הצלמת והשלימה את עבודתה, וכשעמדה לצאת ביקשה הגננת להודות לה, "בזכותך יש לי בבית מזכרות נפלאות מנכדיי"...

"ראה נא, לכל אחד מאתנו שני רכבים מפוארים; מה דעתך שנתקין מצלמות במתחם החנייה המשותף שלנו, כדי שהדבר ירתיע את הגנבים מלהיכנס לכאן, ובמקרה שתארע חלילה גניבה, נוכל לעלות על עקבות הגנבים באמצעות צילומי המצלמות"

אני מעוניין לפרסם את חנותי החדשה ואת מועד הפתיחה בקרב כל אנשי האזור, וחשבתי לעשות זאת על ידי בלונים צבעוניים (שיש בהם גז והם עולים לאויר), אותם נתלה במראות הרכבים החונים, כשעל הבלונים יופיע כיתוב המודיע על החנות החדשה ומועד פתיחתה

'הפרסומת עלתה לי ממון רב, וכיסוי הבלונים שלך, חשובה כיריית חץ שפוצצה את הבלון שלי... ומשכך, שלם תשלם לי את מלוא ההוצאות!'

למחרת, כשפגש את שמעון אמר לו 'אני חייב להודות לך מקרב לב, בזכותך אטול השנה אתרוג נאה ומהודר'... שמעון תמה, 'נדמה לי שהאתרוג שרכשת לא היה מסוג כל כך מהודר'

עד שהאורח מסתדר עם המנה הראשונה, ר' חיים גומר כבר את המנה השנייה, ומבקש עוד אחת... ואחר כך אומר לה שוב 'זה מאוד טעים, אפשר אולי לקבל עוד מנה'...