האם מותר להכריז בברית ששם התינוק הוא "זכריה בן מוחמד"?
האב והאם סיכמו ביניהם כי יקראו לילדם בשם 'זכריה'. והנה, הודיע המוהל כי כמובן אינו מתכוון לייחס את התינוק אחר הערבי ולקרוא לו 'זכריה בן מוחמד', אלא ינקוב בשם 'זכריה בן אברהם'
האב והאם סיכמו ביניהם כי יקראו לילדם בשם 'זכריה'. והנה, הודיע המוהל כי כמובן אינו מתכוון לייחס את התינוק אחר הערבי ולקרוא לו 'זכריה בן מוחמד', אלא ינקוב בשם 'זכריה בן אברהם'
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום" יוֹם רִאשׁוֹן יז' אֲדָר (8 בְּמֶרְץ)
"האם עלי לשרוף את כל תכולת המפעל 'של אשתי', כדין חמץ שעבר עליו הפסח - שאסור באכילה ובהנאה, או שמא מותר החמץ, כדין חמצו של גוי שעבר עליו הפסח?..."
האיש לא הבין כלל מה פתאום ר' משה כעת רוצה לעיין בחשבונותיו, אך מכל מקום רץ והגיש לו אותם. והנה, מצא ר' משה כי חייב בעל המפעל לפריץ חמשת אלפים רובל, שהוא סכום עתק
אחרי הפיגוע בצרפת, נזכרת סיון רהב מאיר כיצד החליטה לזרוק את החמץ לפח זבל צרפתי בעיצומו של חג הפסח. מתוך טורה האישי בידיעות אחרונות
"לדעתי אין ברירה אחרת מאשר להטיל בין שנינו גורל, והזוכה יקבל לידיו את המצה, ובכך לפחות יזכה אחד מאיתנו לקיים את המצוה בשלימותה"
והנה, בליל הסדר, פרצו גנבים לביתו של ראובן, וגנבו את כל הממון המופקד אצלו. התברר כי הגניבה התבצעה בקלות, מאחר וראובן לא נעל את ביתו באותו הלילה
עד מהרה נודע לו איך וכיצד זכה במבצע. המוצרים שהיו באותה העת בבית, לא היו אלא המוצרים שלו...
ששה דברים התרחשו בט"ו באב. תתפלאו, אף אחד מהם לא קשור לאהבה. מה בכל זאת מסמל התאריך הזה שהפך לחג האהבה הישראלי?
התורה אינה מציינת במפורש שיום החמישים מחג הפסח הוא יום מתן תורה, משום שביחס למתן תורה- לא רצה הבורא להגביל יום מסוים שבו ניתנה תורה. מי שבאמת רוצה, יכול לקבל אותה שוב בכל יום ובכל שעה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה