הרב יצחק זילברשטיין

'אם אינך אוכל את המנה, אין לנו מה לעשות עמה, כי אנו שבעים, ובודאי שמחר לא נאכל ממנה, וגם אם נחזיר אותה לחדר האוכל, היא תיזרק לאלתר לאשפה'...

'אם תצליח להראות לי פגם מסויים בדירה, אבטל בשמחה את המקח, כל עוד אין כאן פגם הנראה לעין והדירה ראויה לשימוש, אין לך שום תביעה...'

פנה בעל הבית אל הזקנה והודיע לה נחרצות: "אני מאוד מצטער, עלייך לסלק מכאן את החתולים, ואם אינך מוכנה, תאלצי לעזוב את הבית!"

"החלטתי לשמור על שתיקה, כדי ללמדך לקח, וגם להשתכר מגנבותיך, אך 'ביום פוקדי, ופקדתי' - כעת תצטרך ליתן לי את מלוא תשלום גנבותיך, שלפי חשבון עולה על 500 שקלים"...

'חניה במתחם המיועד לנכים, עלולה לגרום לסבל עצום לנכים, ויתכן שהדבר אף יגרום לנכים לשוב לביתם לאחר שלא ימצאו מקום חניה סמוך לבית הכנסת, כך שאיני יודע אם יצאת ידי חובה בתפילתך, בו בזמן שגזלת את מקום החניה של הנכים...'

האיש הביא עמו קופסה רחבה, ובתוכה מבחר מגוון של סוכריות שוויצריות, אסף אליו את כל הילדים והכריז: כל ילד יבחר לעצמו סוכרייה אחת!

שיגר רבי יוסף קארו את שלוחיו לאותו ירקן, וביקשוֹ לשמש כשליח הציבור. הירקן סירב, ולא ידע כלל מה רוצים ממנו; וכי אני ראוי לעבור לפני התיבה בעצרת ההתעוררות על הגשמים?!

ראה נא כבוד הרב, במונית שלי קיים מונה שאינו מדוייק כל כך, דהיינו, בכל נסיעה הוא מגדיל קצת את התעריף, באופן מתוחכם שהנוסעים אינם מבחינים בו

בשעת לילה מאוחרת הגיע לביתו, ומוחו עדיין שקוע בהרהורים על סיבת הכישלון בהרבצת התורה באותו יישוב. והנה ללא שימת לב, הוא ניגש לארון הספרים, ושולף ספר מסויים, פותח אותו באופן אקראי, ומתחיל לקרוא דבר שזעזע את נימי נפשו

בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו