אדם

בראיון שהעניק כתב חדשות ערוץ 2 לאחרונה לעיתון גלובס, התבטא בין היתר בנוגע לשבת, וטען כי מדובר ביום שהוא מתנה עבורו, ולא רק בשל היותו אדם דתי. "העובדה שאני שומר שבת... עוזרת לי לשמור על השפיות ושמה גבולות", אמר

בגוש עציון נדקר הבוקר ישראלי כבן 58 על ידי מחבל פלסטיני שהיה מחופש ככל הנראה לחרדי. הפצוע הצליח לירות במחבל, אך זה הצליח לברוח, וכעת נערכות סקירות לאיתורו ואחרי אדם נוסף שייתכן והיה מעורב בפיגוע. מצבו של הפצוע מוגדר בינוני. כמו כן, בסמוך לטבריה נעצר הבוקר על ידי כוחות משטרה, חשוד בן מיעוטים, שהיה חמוש בסכין והצהיר שהוא רוצה להיות שאהיד

אברהם נביא היה וידע שישמעאל הוא פרא אדם. מדוע, אם כן, הוא התפלל עליו?

הרן, אחיו של אברהם, הסכים להצהיר על אמונה באל יחיד, אבל הושלך לכבשן האש. למה? התשובה מסתתרת באותו מדרש. אדם מאמין חייב לקחת את אמונתו ולהביאה לידי מעשה. אדם שאומר שהוא מאמין בה' ושומר תורה ומצוות, אבל באותה מידה מאמין גם בדברים הסותרים את עיקרי האמונה היהודית, פוסח על שתי הסעיפים. בסופו של דבר, הדעות הסותרות עלולות להביא ל"קצר חשמלי" בנפשו

באחד מכנסי הענק שלה נגד העולם המערבי, 'פירקה' איראן חלקי דומינו שיצרו יחד את דגל ישראל וארה"ב - בעוד אלפי בני אדם מריעים ושמחים נוכח השנאה הגלויה (ב"ה יהיו אלו החלקים היחידים שהם יוכלו לפרק מאיתנו)

פיגוע דקירה נוסף אירע אמש, בשער בנימין, בעת ששני מחבלים דקרו חיילת כבת 19. אחד מהמחבלים חוסל, השני נוטרל. האזור נסגר מחשש שגופת המחבל ממולכדת. מצבה של הצעירה קשה

לאחרונה נשאל הגר"ח קנייבסקי שליט"א, האם מותר לקרוא לילד על שמו של הרוג שנרצח בפיגוע טרור. מה היתה תשובתו?

דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת "חַיֵּי שָׂרָה" כה' חֶשְׁוָן (7 בְּנוֹבֶמְבֶּר)

עם יד על הלב, נשאל את עצמנו, מה עוד ניתן לעשות שלא נעשה? התשובה כואבת: כאן בארץ ישראל, הוקמה בסיעתא דשמיא מדינה שאמורה להוות מקלט והגנה לכל יהודי, אך מנהיגיה התנתקו מהתורה. והנה, אחרי שבעים שנה, אנחנו מפחדים לצאת מהבית. האם אנחנו באמת עדיין לא רואים, לא מבינים? "אם בחוקותי תלכו, ונתתי שלום בארץ". נשוב ממעשינו הרעים, נעשה טוב, נחזור אל התורה – וארצנו תשקוט

הרב הצעיר פנה אלי בחיוך גדול: "יהיו לך שלושה ילדים, בתנאי אחד. שתקרא להם בשמות האבות הקדושים: אברהם, יצחק ויעקב". היה זה הגאון רבי משה לוי, שמרן רבינו עובדיה יוסף הגדירו כ"הממשיך שלי לאחר מאה ועשרים". לא זכינו, והגאון נקטף באיבו בשנת תשס"א, לאחר ייסורים קשים. יום פטירתו י"א מרחשון