והערב נא

"הלא כל ההגרלה השניה נערכה על מנת לאפשר גם לשמעון להשתתף, שמא כעת שמו יישלף, אך מאחר ולא שמעון זכה, אם כן הזכייה חוזרת אלי, ולא מגיעה בשום אופן ליעקב, שהרי כבר זכיתי בהגרלה שנערכה בתחילה..."

הבת קיבלה את הסכום לידיה, אך מאחר וכבר זמן רב חשבה לבנות מטבח חדש ומפואר, רק שעדיין לא היה הדבר באפשרותה, החליטה עתה לייעד את הממון לצורך זה

האב והאם סיכמו ביניהם כי יקראו לילדם בשם 'זכריה'. והנה, הודיע המוהל כי כמובן אינו מתכוון לייחס את התינוק אחר הערבי ולקרוא לו 'זכריה בן מוחמד', אלא ינקוב בשם 'זכריה בן אברהם'

כעבור שבוע, חש הרב בדבר מוזר. הוא התבונן סביבו ולא מצא את תעודת הכשרות של המקום. מה התברר? מדובר היה במסעדה המוכרת בשר-פיגולים ו'פירות-ים'! רחמנא ליצלן

"הרי תדע שאנשים רבים באים מרחוק להתפלל בישיבה, ושוהים כאן למשך כל יום הכיפורים. ומה יעשו אם יצטרך מישהו לעשות צרכיו ואין לו נייר?

בסוף הערב ישתכנע האיש, ויקבל על עצמו עול מלכות שמים. מן הסתם יביא הדבר להתעוררות אף בקרב הציבור, שאולי ישׂאו בעצמם קל וחומר מאותו עקשן - אם הוא חזר בתשובה, כל שכן שעלינו לשוב...

רץ במהירות למקום, אך היה זה כבר מאוחר מדי. המכונה כבר סיימה את פעולתה, והחולצות הלבנות כולן הפכו לשחורות...

בעיר אחת היו מקדמת דנא מריבות בין הכהנים שבה. על מה התקוטטו? על הזכות במצות הפדיון של הבכורים! זה רוצה לזכות במצוה (וכמובן אף בחמשה סלעים!), וגם זה רוצה, והיו באים לידי קטטות ומריבות, דבר שגרם לחילול השם נורא, רחמנא ליצלן

מעשה בראובן שהשכיר את חנותו לשמעון תמורת 2000 דולר לחודש, למשך שנה. השניים סיכמו ביניהם, כי במידה ויחליטו על הארכת תקופת השכירות, לא יעלה ראובן את מחיר השכירות כלל

והנה, כאשר נודע הדבר לאחד החכמים בשכונה, טען שחושש כי עברנו על איסור חילול שבת! שכן אחת המלאכות האסורות בשבת היא "מלאכת צידה", ובצידת האיש במקלט הרי שעברנו על מלאכה זו!