הבטיח לשלם סכום מפולפל עבור הקדמתו בתור, ולאחר התספורת ברח
"אתה יודע מה – אמר האיש – אשלם לך פי-שניים מהסכום שתרוויח מכל החמשה, אם על כל תספורת אתה מקבל שלושים שקלים, ועל כל החמשה מאה חמישים, אם כן אתן לך שלוש מאות..."
"אתה יודע מה – אמר האיש – אשלם לך פי-שניים מהסכום שתרוויח מכל החמשה, אם על כל תספורת אתה מקבל שלושים שקלים, ועל כל החמשה מאה חמישים, אם כן אתן לך שלוש מאות..."
'עד מתי נמשיך את היריבות המטורפת הזו? הבה נשים לכך קץ! נכריע אחת ולתמיד מי הוא העשיר מספר אחד ומי הוא השני...'. 'כיצד אתה מתכונן לעשות זאת?', שאל שמעון
בארצות הברית נדהמו מלצריות לגלות כי לקוח עשיר השאיר להן ירושה. למרות שלא הכיר את שמן, הזכירן בצוואתו והורה לתת לכל אחת מהן סכום כסף גדול
מתפתל הלוך ושוב, ולא מוצא מקום חניה פנוי... מתוך הלחץ הנורא, לפתע נזכר בסגולה הידועה - צדקה... פכר ידיו אל-על, ופתח ואמר: 'אוי ריבונו של עולם, אם אמצא מקום חניה, אתן לצדקה...'
כשכתבתי את המכתב (המלא בחנופה) לעשיר, כל מחשבותיי היו נתונות לדחק ולעגמת הנפש של העניים המרודים, היאך יוכלו לחגוג את החג, מהיכן יהיה להם כסף לרכישת הצרכים המינימליים, כגון למצות ולד' כוסות. אך עתה חשש עולה בליבי, שמא עברתי על איסור חמור של חנופה...
בני הזוג נדהמו לגלות שעל הצ'ק נקוב הסכום: 10,000 ₪!! ובמילים: "עשרת אלפים שקלים"... החתן ספר שוב ושוב את האפסים, הכלה שפשפה היטב את עיניה, והסכום הרב עדיין עומד מול עיניהם המשתאות
"ניצלת בגסות את מצב 'כבוד הבריות' הנורא שלי, ומעולם לא התכוונתי לקנות את המכנסיים במחיר כל כך מופקע!"
מעשה בראובן שהשכיר את חנותו לשמעון תמורת 2000 דולר לחודש, למשך שנה. השניים סיכמו ביניהם, כי במידה ויחליטו על הארכת תקופת השכירות, לא יעלה ראובן את מחיר השכירות כלל
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה