קשה
האם לעשות סעודת סיום מסכת מפוארת בימי המלחמה כשדם ישראל נשפך?
כשאנו נמצאים על סף סיום המסכת, פרצה המלחמה, ונפל ויכוח גדול בין משתתפי השיעור: חלקם טוענים שעלינו לערוך את סעודת הסיום מסכת ברוב פאר והדר (כפי שתוכנן מראש). מאידך, רבים טוענים כי חלילה לנו לחגוג ולשמוח בעת כה קשה לעם היהודי, כשדם ישראל נשפך
"תעשה לי בה ג' חתיכות", אמר בעל הקורה, והנגר חתכה לשלשה חלקים
יהודי אחד הגיע אל הנגרייה עם לוח עץ גדול. הניח את הלוח, ואמר לנגר: "טול בבקשה את הקורה הזאת, ותעשה בה ג' חתיכות". חלפו כמה שעות, והנה שב האיש אל הנגרייה, וכאשר הציג בפניו הנגר את עבודתו, חשכו עיניו...
היהודי לא השיב לדייל והמשיך בתפילתו, והמטוס נחת 'נחיתת חירום'...
"תאמר לי בבקשה, למה משמשים החבלים והקופסאות הללו? אתה מודד לחץ דם?", פנה הדייל אל היהודי. אך הוא לא ענהו, מכיון שרק כעת התחיל את תפילת העמידה
"אין זה ברור שבזכות תפילותיך בני ניצל, ולכן איני מוכן לשלם..."
מעשה שהיה ביהודי שבנו הקטן חלה, ומצבו התדרדר עד שנשקפה ממש סכנה לחייו, ב"מ. והנה, פנה האב לאחד הצדיקים וסיפר לו אודות מצבו הקשה של בנו
חסדי ה': איילה שפירא כבר מחייכת, מודה לכולם על התפילות
היא נפגעה קשה מאוד מבקבוק תבערה, שנזרק לעבר הרכב המשפחתי שלהם, סמוך למעלה שומרון לפני כשבועיים וחצי. כנגד כל הסיכויים - היא מתקשרת עם הסביבה ואפילו מחייכת
הגוי לחץ על הכפתור והרמזור הפך לירוק
עובר אורח נכרי שכנראה הבחין במצוקתי, ניגש ולחץ על הכפתור, והאור נהפך לירוק, "בבקשה, אתה יכול לעבור עכשיו את הכביש", אמר, והמשיך בדרכו (במדרכה)
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה