אהבה משפיעה יותר מתוכחה
כאשר כולם רקדו לכבודה של תורה, הבחור עמד מן הצד ולא השתתף בשמחה. הדבר נגע מאוד ללבי. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו במאור-פנים להצטרף למעגל הריקודים, אך הוא סירב. ניסיתי שוב ושוב, אך הוא היה בשלו
כאשר כולם רקדו לכבודה של תורה, הבחור עמד מן הצד ולא השתתף בשמחה. הדבר נגע מאוד ללבי. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו במאור-פנים להצטרף למעגל הריקודים, אך הוא סירב. ניסיתי שוב ושוב, אך הוא היה בשלו
פעם, לפני שנים רבות, הכרנו את יוסף המספר. הוא הגיש סיפורים עם הולנדיים, אינדיאניים, גרמניים ומה לא, אבל פגישה עם בחור סקוטי, ששאל אותו האם הוא בכלל מכיר את סיפורי הבעל שם טוב, גרמה לו לצאת למסע שממנו חזר יהודי שומר תורה ומצוות
לכולנו חשוב מה חושבים עלינו ואיך אנחנו מצטיירים בעייני אחרים. העניין הוא כאשר הדבר הופך להיות מוגזם - אנו נכנסים למסכה החיצונית יותר ממה שצריך, עלולים לאבד את עצמנו בדרך, ולא ממש לדעת - מי אנחנו ומהן דעותינו האמיתיות. גם אם נצליח להרשים אחרים, ולשכנע אותם שאנו משהו מיוחד, השאלה עדיין בעינה עומדת: האם נצליח לשכנע בכך גם את עצמנו...?
סיפורו המופלא של צעיר יהודי שישב בכלא הסובייטי, התקרב ליהדות בשל רצף של סיפורי השגחה פרטית, ומאז עבר כברת דרך עד שהיה לרב של סיביר ולמתרגם של שיחות הר"ן ופירוש הגר"א על הנ"ך. גריגורי ברמן, מסורב עלייה מברית המועצות, מנהל בית ספר ובעל תואר שני בספרות רוסית, יוצא מעבדות (בכלא הסובייטי) לחירות בארץ ישראל. הוא מגלה את הקב"ה ובכוח האמונה עושה את צעדיו... בתוך שנים מעטות הוא נבחר לכהן כרבה של סיביר. ראיון נדיר ובלעדי על סיפור חיים מרתק של יציאה משעבוד לגאולה
האם מותר לצפות בטלוויזיה שאחרים הדליקו בשבת? מה יעשה בחור המעוניין לשחק בסדרות טלוויזיוניות? וכיצד יש לנתק את הילדים מהמסך הקטן?
עד שהחלטתי לעשות משהו עם העובדה שיש בורא לעולם הייתי בחור חילוני לגמרי. למעשה, נגעתי בכל הפסגות שחלמתי עליהן. תמיד הגעתי למה ששאפתי, אבל אף פעם זה לא היה מספיק. מתחקירן בחדשות ערוץ 2, דרך מנהל תחנת רדיו ועד לקפיצה מהר ומצנח על גבי, אופנועי ים, טיפוס, ראפטינג ובקיצור, כל מה שגורם ללב לשאול את עצמו כמה מהר צריך עכשיו לפעום
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה