דובר צה"ל על היערכות כוחות הביטחון: "נערכים להסלמה"
דובר צה"ל מסביר כי מערכות הביטחון נערכות להסלמה אפשרית: "נעשה כל שנדרש כדי שהחודש הזה של הרמדאן, פסחא ופסח יעברו בשלום"
דובר צה"ל מסביר כי מערכות הביטחון נערכות להסלמה אפשרית: "נעשה כל שנדרש כדי שהחודש הזה של הרמדאן, פסחא ופסח יעברו בשלום"
הוא מחייך אלינו ומדבר עם כולם. המחברת פתוחה, הקלמר על השולחן, או מתנדנד חזק עם הסטנדר, נראה כאילו הכל בסדר - אבל בתוך תוכו הוא מרוסק. בסוף הבלון מתפוצץ, והעיקר שאמא ואבא חשבו שהכל בסדר...
מנחם אנגלנדר, חובש מד"א, שמע יריות ויצא לרחוב כדי לסייע. הוא נתקל במחבל, שירה לעברו 3 פעמים. "בנס היה לו מעצור. צעקתי 'שמע ישראל'
הילדים והקשישים שמגיעים לקבל טיפול רפואי בבית החולים, הצוותים שנדרשים להגיש סיוע בתוך אוהלים, החשש מכך שמספר המאושפזים יעלה, והשאיפה: להגיש סיוע לכולם. יואל הר אבן, מפקד בית החולים של שיבא, שאחראי בימים אלו על תפעול בית החולים 'כוכב מאיר' באוקראינה, משתף בסיפורים מן השטח
"עדיין מתנגן באוזני קול לימודו הנעים של אבא, היושב ליד הסטנדר סמוך למיטתי, ומשנן את דפי הגמרא – הן בערב בשובו מן ה'כולל' והן באשמורת הבוקר, כשרק קולו מפר את הדממה. אבא היה זה ש'הצליח' להרדים אותנו מידי ערב". מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"
בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של תנועת רגבים בפרשת המאחז הבדואי הבלתי חוקי. המדינה נדרשת לנמק בתוך 120 יום מדוע לא מימשה את התחייבותה לאכוף את החוק ולפנות את המאחז
החרדיות, השואפת לאורח חיים של מצוינות בקיום תורה ומצוות, מחייבת כללי התנהגות למופת בסטנדרטים מחמירים. ולמרות זאת, אנו נתקלים מדי פעם בהתנהגות מחפירה ומזעזעת של מי שחזותם חרדית. מה ההסבר לכך?
כשעורכים שיט במי הקרח נדרשת זהירות רבה, מכיוון שבכל פינה יכול לצוץ קרחון ולהפוך את הסירה
הטנדר נשבר, ובעליו החליט לחבר נגרר לגלגלים הקדמיים, וכך הרכב נוסע. אולם כעת הנהג נדרש לנהוג במשנה זהירות בסיבובים
כך התקיים הדיאלוג הרחק בהודו. ואצלנו? היכן אנו מגלים את אותה אהבת ה' ביום יום? רק במצבי קיצון בהם נדרשת מסירות נפש היא תתגלה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה