בור שמסרב להתמלא
בערב החג נסענו "לחגוג" בטברנה יוונית ענקית ומפורסמת. מסביבי כולם שמחים, רוקדים ושרים, ורק לי מתחשק לבכות. מיומנה של בעלת תשובה
בערב החג נסענו "לחגוג" בטברנה יוונית ענקית ומפורסמת. מסביבי כולם שמחים, רוקדים ושרים, ורק לי מתחשק לבכות. מיומנה של בעלת תשובה
אחד מתחלואי הגישה החינוכית בזמנינו, היא ההקצנה הנתפסת אצל רבים בשאלה אם להעניש. יש הפוסלים כל סוג של ענישה ולעולם אינם תקיפים ביחסם לילדיהם לא במעשים ואף לא בדיבורים, גם כאשר הילד מגזים שוב ושוב בהתנהגותו השלילית. ויש האומרים: "ללא מכות הילד לא יתחנך". ולכן הם נוקטים בדרך זו כשיטה קבועה בחינוך
הבעל חוזר עייף וסחוט, נזרק על הספה, היא אומרת לו: "בא לך להכין לנו כוס תה?", והחום שלו מתחיל לעלות... גליה לוי מזכירה לנו שאנחנו רואים רק פיקסל אחד מהתמונה
כיצד מיישבים את המתח שבין אמביציות מקצועיות וחובות אימהיות?
האם כסף שהועבר לפיצוי המשפחה על מות האב נידון כירושה ומתחלק בין האחים? ואולי הכל שייך לאלמנה?
אחד התחומים ביהדות המעוררים עניין רב בקרב אומות העולם, הוא מערך פריטי הלבוש המיוחדים, הייחודיים לעם ישראל. החל מגלימת הפאר הלבנה, המעוטרת לעיתים בקווים שחורים, אותה עוטה היהודי בכל בקר ומכל אחת מארבע פינותיה משתלשלים שמונה חוטים (מלבד הטלית הקטנה הדומה לה שמתחת בגדיו), דרך כיסוי הראש לגבר ולכל אשה נשואה, ועד הנחת קוביות שחורות שבתוכן פרשיות מהתורה, על הראש ועל היד, תוך כדי כריכת הרצועות היוצאות מהן סביב ראשו וסביב ידו של היהודי מידי יום. החל מיום הגיעו לבגרות ועד יום מותו
"וכתובת קעקע לא תתנו בכם", כתוב בתורה. מה מקור האיסור? מה עושה מי שמתחרט? האם לפני שקוברים מישהו חותכים מעורו את הקעקועים? יצאנו לברר
חמץ שמתחילת חימוצו אינו ראוי לאכילה, או שאינו חמץ גמור
לפני שמתחילים להתלונן על כאבי בטן בחג: לפניכם שמונה כללים לפסח בריא (ואפילו טעים!)
מנהרה, אור לבן, מפגש עם קרובים שנפטרו וראייה טלפתית, זה לא עוד תקציר לסיפור מתח. מדובר במציאות ממשית ושמה - מוות קליני, תופעה הנחקרת ברחבי העולם מזה עשרות שנים. המדענים ההמומים מרימים ידיים ומודים: זה מעל הטבע
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה