בין אכזבה לתסכול
כשיש לנו כעס, מרמור או אכזבה על מישהו קשה לנו מאוד לתקשר איתו. האם אפשר בכל זאת ע"י עבודה עצמית לטפל בזה? ובכלל, האם יש הבדל בין אכזבה לתסכול?
כשיש לנו כעס, מרמור או אכזבה על מישהו קשה לנו מאוד לתקשר איתו. האם אפשר בכל זאת ע"י עבודה עצמית לטפל בזה? ובכלל, האם יש הבדל בין אכזבה לתסכול?
הרבה פעמים אנו נכשלים, בגלל שקשה מאוד לתקן את המידות, אבל עדיין יש לנו תקווה, שאם נכשלנו במושכל הראשון, אפשר לשפר במושכל השני. כשאדם מעביר מהלך, ומנסה לשלוט על המושכל השני שלו, אפשר לקרר את הכעס, לשפר את הדברים הבלתי נכונים שנאמרו קודם, ולתקן כל מה שקילקל בדבריו או מעשיו הקודמים. זו עיצה נהדרת להרגיש איך האמת שרכשנו משפיעה על החלקים שטרם תוקנו בנפשינו, ובעזרת המחשות וסיפורים אפשר להבין את הדרך להתגברות זו. הרצאה זו מובאת במסגרת הסידרה להכרת האדם את עצמו.
איך נוכל להפוך חוויה מרה וקשה לנעימה וטובה? איך ניתן להנות מהחיים למרות הקשיים? כל זאת ועוד בהרצאה זו
מסיפור המאבק של המלאך ויעקב אבינו מוציא הרב פנגר את המסר לחיים - איך מתגברים על מצבים קשים בחיים? איך מסתדרים עם בן זוג קשה, ועוד..
העבד העברי נמכר כדי לשלם את גניבתו, אם אדוניו יתן לו שפחה כנענית לאשה, בתום שש שנים הוא יוצא לחופשי בגפו והיא ובניו ישארו לאדון, מדוע התורה עושה זאת לעבד עברי? האין זה עונש קשה מדי? כיצד הרגיש קיסר גרמניה מתחת לשחת באסם של משה שוסטר?
במשפט הכללי יש מושג של עד מדינה, שהוא בד"כ שותף לדבר עבירה. וכשקשה למשטרה ולפרקליטות למצוא ראיות כדי להפליל את העבריין העיקרי, המדינה מבטיחה לשותף של העבריין חיסיון משפטי אם יעיד בבימ"ש על האירוע באופן שהעבריין העיקרי יורשע ויבוא על עונשו. במשפט התורה עד מדינה הוא מושג פסול מלכתחילה והרבה סיבות יש לכך. אולם, גם במשפט התורה, יש דאגה להגנה על החברה בעת שהעבריינים מהלכים אימה כנגד חפים מפשע, או פועלים בשחיתות נוראה. לכן מדין הוראת שעה, ההלכה מכירה בעד המדינה, אבל יתרונה של ההלכה שהיא בוודאי תנחה את עד המדינה לאפיק של חזרה בתשובה. זאת מלבד רעיונות מושכלים שההלכה יכולה להציע לתיקון "עד מדינה".
תופעת האלימות הולכת ומתגברת ומגיעה לשיאים שטרם ידענו. בפרק מיוחד זה של "מקום להידברות", בהנחיית העיתונאי דודו כהן, מתארחים אנשי חינוך ומנהלי בתי ספר מובילים בתחומם, ודנים בשאלות מפתח: מה גורם לבעיית האלימות הקשה בחברה, ממה היא נובעת, ויותר מכל - כיצד ניתן למגר אותה.
קשה מאוד לבנות הערכה עצמית נכונה בתרבות הבנויה על תחרותיות. היהדות מציעה הערכה עצמית המבוססת על התמודדות עם עצמנו ולא עם אחרים.
משה מוכיח את בני גד וראובן, והם לא מפסיקים אותו על מנת להסביר את עצמם, מדוע? מדוע קשה לנו לקבל תוכחה? וכיצד הוכיח החפץ חיים את הקנטוניסט המגושם?
האם העולם טוב לנו? מה הגורם העיקרי לסבל? מדוע בשונה מן הבהמה, אדם נצרך לעמול קשה לפרנסתו? כיצד נראה את יופי הבריאה? האם הדרך לרצות היא לאמר שירה? כל התשובות בהרצאה מרתקת זו.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה