רוב
האם לעשות סעודת סיום מסכת מפוארת בימי המלחמה כשדם ישראל נשפך?
כשאנו נמצאים על סף סיום המסכת, פרצה המלחמה, ונפל ויכוח גדול בין משתתפי השיעור: חלקם טוענים שעלינו לערוך את סעודת הסיום מסכת ברוב פאר והדר (כפי שתוכנן מראש). מאידך, רבים טוענים כי חלילה לנו לחגוג ולשמוח בעת כה קשה לעם היהודי, כשדם ישראל נשפך
גילה שהדוור שטורח עבורו למרחקי הוא לא אחר מאשר... אביו
"במסגרת עבודתי הריני שולח מכתבים רבים, רובם 'מכתבים רשומים', אל איזור מסויים בארץ. והנה, נודע לי לאחרונה, כי הדוור באותו איזור, הוא לא אחר מאשר - - - אבי שיחיה..."
בשעה זו מתקיימות בירושלים הלוויות הנרצחים בפריז
הקניות לשבת בהיפר הכשר בפריז, הפכו לסיוט ביום שישי האחרון. מוסלמי השתלט על המקום, לקח בני ערובה וגרם למותם של ארבעה. יואב חטב, יוהן כהן, פיליפ ברהם ומישל סעדה, נקברים בשעה זו בירושלים
גם כשחזרו וקברו שוב את החייט, האדמה לא קיבלה אותו
מעשה היה בחייט יהודי, שבמשך שנים רבות היה תופר את בגדיהם של בני העיר. לאחר מותו של החייט, קברו אותו בני הקהילה בכבוד הראוי, אך לא עברו ימים מרובים, ומצאוהו מחוץ לקברו, מוטל באמצע בית החיים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה