אבל

אחרי תקופה ארוכה של פחד, גיטי מוצאת חברות אמת. הלוואי והיא תישאר לנצח. פרק ט' מתוך הספר "אין מקום לשתיים", המתפרסם באתר הידברות מידי שבוע

חולקת את הערכתה לבן ברית הפוליטי שלה, אבל מקפידה לשמור על קצוות פתוחים: שרת המשפטים לשעבר מתכוננת לקרב על הכיסא בכנסת הבאה, הפעם בזהירות מפליגה. שקד: "עלינו לנהוג באופן אחראי, ואני מקווה שכל מנהיגי הימין יעשו זאת גם כן. כולנו צריכים לקבל את ההחלטות הנכונות"

מה עם תלמיד שלא תומך בפתרון השמאל של שתי מדינות, כפי שמטיף הספר? מה עם תלמידה שלא חושבת שההלכה היא בעיה - כפי שטוען המחבר - אלא דווקא פתרון? ובכן, לעיתים החילוניות הליברלית היא מאוד־מאוד פנאטית

עם שפות שונות בפיהם, אבל רגש יהודי אחד חזק בליבם. עשרות בני נוער יהודים מכל רחבי אירופה הגיעו לחגוג הגעה למצוות בכותל המערבי

שיגור רקטה, הפרחת בלוני נפץ, המשך טרור ההצתות והפרחת בלוני התבערה – כל אלה הביאו את תושבי עוטף עזה לקבוע כי הממשלה סומכת על איתנותם הנפשית ולא נוקטת ביד קשה בטרור העזתי. ראש מועצת אשכול: "נמאס לנו אבל אין לנו לאיפה ללכת"

"אין בהיסטוריה עם נרדף כמו עם ישראל. ואם אחרי כל הרדיפות והעינויים עם ישראל חי וקיים - זו הוכחה ברורה לקיומו של בורא עולם. הדבר היה יכול להתרחש רק בעזרתו ובהשגחתו האלוקית"

למה בעלי הפרעת אישיות לא יודעים שהם כאלה, ולמה האנשים מסביבם עלולים שלא להבין זאת גם כן?

חבדניק"ים, דתיים-לאומיים, חרדים, חילונים ומסורתיים בשיתוף פעולה עם הידברות, התאספו אתמול (שלישי) לעצרת, תחת הכותרת "מפגן אחדות". לא ברור כמה השפעה פוליטית תהיה לכך, אבל היה שם משהו פשוט ומקסים – אנשים שהתאספו בסך הכל כדי לזעוק את כאבם. מהצפייה של האו"ם ועד ערבות הדדית: מאחורי הקלעים של העצרת

לשם השוואה, במלחמת המפרץ הייתה כל ישראל אזור אחד, כך שאם היה משוגר טיל סקאד אחד לעבר רמת גן – כל ישראל הייתה על הרגליים. אומנם במלחמת לבנון השנייה זה כבר היה מתקדם יותר, אבל היום זה שונה ללא היכר. בחלק מהאזורים, במקום שמיליון אזרחים ינהרו למקלטים, רק 300 אלף. ובינתיים, ארגוני הטרור מנסים להתגבר על מערכות ההגנה וההתרעה ומשגרים מאות טילים

אני לא רואה סיכוי לילדים, אבל לא אני קובע", אמר והצביע כלפי מעלה. "דבר אחד אני יכול להמליץ לכם: אתם מישראל, ולפיכך אני משער שאתם יהודים". הנהנו בראש. "אז ליהודים יש מזל אחר"