גולשים כותבים

לטלפון הם כמובן לא ענו, אבל ההודעה הקולית שהשאירו עבורם במשיבון נשמעה ללא שהוצרכו לעשות פעולה כלשהי. "ברגעים אלו פורצים אליכם לחנות!"

היום מואר, שמח, רגוע, והרבה יותר מרגישים כך את קרבת ה' בחיינו, כשאנו מתחילות עם ההודיה בתחילת הבוקר, ממשיכות במשך היום ומסיימות את הערב עם הודיה. למדתי את זה מילדה בת שנתיים

נו, באמת. ברור שמי שבוחר להימנע מלעשות דבר מסוים מתוך בחירה לשמור שבת, יסבול הרבה פחות מאשר מישהו שנאלץ לעשות כך רק בגלל שהסכים להשתתף באיזה מחקר

"אני רוצה לומר לכם, לכולכם, שיצרתם במילים שלכם, במבטים, בשקט העוצמתי - ילדה שמכירה אתכם, אבל לא את עצמה". ומי בקהל?

"רק אם תוכל לברך ולכוון בברכתך לרפואת אמא שלי הצדקת, אורה חיה בת רחל", אמרתי, ונכנסתי להתפלל אצל הצדיק כשאני בוכה ומתחננת על חייה של אמי

לפחות שירגיש לא טוב עם זה, שלחיות ככה זה תקוע בגרון. האדישות הזאת היתה מעל לכוחות שלה. עד כדי כך לא חשוב לו הקשר?!

​היא לא יכלה להגיע לשמירת השבת רק עם החיבור שלי. היא היתה צריכה משהו פרטי ואישי שידבר אליה, ואני לא ידעתי כמה מהר הוא יגיע

מהי המשמעות של סיגריה אחת בין רבות? למה פרוסה אחת של עוגה מחריבה דיאטה שלמה, ומה אפשר לעשות נגד זה?

"את לא עונה, ואני שומעת את ההסתייגות דרך מה שאת לא אומרת. אבל בעצם, למה? אני מבינה את הרתיעה מתכנים שסותרים את היהדות, אבל יש גם כל כך הרבה דברים אחרים! אז ממה נובעת הרתיעה?"

הילדים, שצותתו לשיח ההורי, חשבו שמדובר בסוג של אסון, והופתעו לראות את ההורים שלווים ושמחים, כאילו לא מרחפת מעל הבית עננה של פיטורין וגזירת עניות