והערב נא

מספרים כי לאחר השואה האיומה הביא האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל אֶגֶד ציציות אחד, כדי ליתנו לאחד הפליטים האומללים, שיזכה לשוזרו בבגדו ולקיים את המצוה היקרה

הוא חזק מאד שהרי הוא ברא הכל. אני יודע בסוד שהוא גם אוהב אותך באופן אישי והוא מחכה בכיליון עיניים שתפנה אליו

האם רשאי אני לרוץ, ובלא אומר ודברים להכניס לתוך המכונה מטבע, בכדי למנוע הפסד כספי רב, או שמא בשום אופן אין להפסיק באמצע התפילה

הצער ועוגמת הנפש על איבוד החפצים, המזכרות והמכתבים האישיים היו גדולים מאד. "מה זה עשה ה' לנו"? כך הגיעו הפליטים, בעירום ובחוסר על והתאקלמו באוסטרליה

יד ה' כיוונה את הרופא כדי להציל את חיי האם. וכדברי חכמינו "טעות הרופא - רצון הבורא", ו"כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד"

"כאות הודיה וברכה לה' יתברך, מעוניין אני לתרום חמישית מנכסיי להקמת מחלקה חדשה בבית חולים, (והמדובר בסכומי עתק). מבית החולים אליו פניתי נמסר כי נצרכים הם להקים ב' מחלקות נוספות..."

הגיעו הארבעה ליעדם, וכאן אירע דבר מזעזע. שלשת החברים הזדרזו לצאת מהרכב, וברחו מהמקום במהירות עד שנעלמו עקבותיהם

מידי שנה נוהג ראובן לעלות לתורה בקריאת "ברכת כהנים" שבפרשת נשא, וטען כי זו סגולה נפלאה, ובטוח כי בזכותה מתברך ומצליח כל השנה. נוהג היה הגבאי להכריז במכירת העליות "עליית ברכת כהנים"

מעשה שהיה באחת הבתי כנסיות, בכהן עם הארץ שבשעת חזרת הש"ץ יצא לחצר בית הכנסת, ישב שם ושתה קפה בחברת כמה ריקים ופוחזים

בשנות ההשמדה הנאצים האכזרים יימח שמם הוליכו קבוצות של יהודים בצעדות ארוכות, למעלה מכוחותם הנחלש. הכלל היה שמי שנחלש בדרך ונעצר היות וכוחותיו עזבוהו - הומת על מקומו על ידי יריה, רח"ל