אחד פלוס אחד – מאמר לשבת
אנו נוטים לראות באנשים האוספים צדקה עבור אחרים וגובים על כך אחוזים דבר לא הגון. מפרשתנו אנו למדים פרט מעניין בנידון. והסוף המפתיע לסיפורו המוכר מאוד של הגר"ח מוואלוז'ין
אנו נוטים לראות באנשים האוספים צדקה עבור אחרים וגובים על כך אחוזים דבר לא הגון. מפרשתנו אנו למדים פרט מעניין בנידון. והסוף המפתיע לסיפורו המוכר מאוד של הגר"ח מוואלוז'ין
צורתו החיונית של המזבח – רבוע. מדוע עליה להיות בצורה זו, ומה הדבר מסמל עבור האדם?
הנשיאים הציעו מיוזמתם להשלים את מה שבני ישראל לא יביאו למשכן. לכאורה מדובר בנדיבות לב. אם כן, מדוע נחשדו בעצלות? מדוע לא זכו להשתתף בעצמם?
טבע החירות והשאיפה לעצמאות מוטבעים באדם עוד מיום היוולדו, אולם כולנו מבינים, שפעמים רבות חירות אמתית היא דווקא ההגבלה
תשכחו מכל מה שידעתם על "כרוב". לא זה המיועד למאכל, אלא אלו המוזכרים בתורה. הם לפחות שניים ותמיד באים בזוגות. לטוב ולמוטב...
"איך אתה מפרסם שכל הבשרים הם מהודרים, תראה יש כאן עופות רבנות...", הטיח הלקוח את האשמה בבעל העסק, אלא שהוא לא אבד את שלוותו לרגע. "הכול בסדר", ענה לו בבטחה. מה קרה שם?
כולנו חיים בתוך "פרדס" של אנשים, וכמעט בכל חברה יש "אילן" אחד חולה. נשים לב לרגשות הזולת, ונזכה לשפע של ברכה משמים
בעידן שבו ננגסים מדי יום נתחים מן הדואר הנשלח לתיבות הדואר, והעולם מנסה לעבור באופן כוללני ומלא לדואר וירטואלי, אנו פוגשים את יתרו בצומת של ים-סוף, מלחמת עמלק ומשקל המכתב ביחס לבול שהודבק עליו
מה היתה הנקודה בקריעת ים סוף שגרמה ליתרו לעזוב את כל כבודו וגדלו ולבוא המדברה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה