בסופו של מסע הגלות – סוף הכבוד לבוא
לנסיעות ולטלטולים הללו יש מטרה ברורה. הצער שהאדם מצטער בעת שעליו לנדוד, מכוון לכפרת עוונות, הכל בא במדויק לצורך האדם, ואין כאן כל "מקרה"
לנסיעות ולטלטולים הללו יש מטרה ברורה. הצער שהאדם מצטער בעת שעליו לנדוד, מכוון לכפרת עוונות, הכל בא במדויק לצורך האדם, ואין כאן כל "מקרה"
ומרן הבית יוסף בספרו כללי הגמרא מקשה, וכי בגלל שבית הלל היו נוחין ועלובין פוסקים הלכה כמותם? וכי כששני חכמים חולקים בודקים את המידות של כל אחד ופוסקים כמי שיותר עניו? אטו עושים פרוטקציה או שנותנים להם פרס?
במצבים כאלו, ובכל מצב בו אני עומדת מול הבנות הקדושות הללו, אני רואה את יד ההשגחה, כפשוטו ממש. אני מרגישה איך ד' מנחה אותי צעד צעד, יש להן שמירה מיוחדת
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה