מצח
זו ילדותי השנייה: יומנה של רווקה, עמוד חמישי
בדמיוני ראיתי את דנה. ילדה קטנה, שהתמקמה עמוק עמוק בתוך הלב שלי, ופתחה שם אוהל: "ברוכים הבאים לאוהל הציפיות". באוהל דנה התחילה לחיות. בכל בוקר היא הייתה קמה בזריזות, מסתרקת, מצחצחת שיניים, מכינה לעצמה סנדוויץ' – ומתחילה לצפות. לצפות שיתייחסו אליה, לצפות שייקחו אותה לטיול, לצפות לחיבוק, לצפות להצלחה, לצפות ולצפות... כך הייתה יושבת דנה ומצפה מהזריחה עד השקיעה, עד שהייתי נרדמת
מקבץ שירים מגוירים. חלק ב'
גבר הולך 'לאיבוד' דרך מסכת, מי לומד תורה יותר ממני ו-עטור מצחך כיסוי שחור. שירים יהודיים ב'טעם של פעם'
פרשת וירא: צחוק טוב, צחוק רע
בפרשת וירא מופיעים לא מעט רגעי צחוק, לא תמיד בהקשרים מצחיקים. מהו הצחוק הטוב והנכון? סיון רהב מאיר בשיעור לפרשת וירא, צילום מיוחד ל"ליבא" מבית כנסת המחתרות בירושלים
למכירה ברשת: כריות "נוי" עם איורים של היטלר ודמויות ממחנות ההשמדה
לא ברור מי ירצה לקנות כריות נוי עם איורים של היטלר וצילומים של ילדים מפוחדים ממחנות ההשמדה, אבל את אתר המכירות 'עלי אקספרס' זה כנראה לא ממש מעניין. הוא מציע אותן למכירה במחיר מצחיק של 11 דולר ליחידה - תחת הקטגוריה של 'מתנות כייפיות', והוא לא היחידי. אבסורד
מאירה וביילי: "דרך הצחוק אפשר להעביר מסרים"
מאירה רפאלי וביילי דויטש מצחיקות את הקהל עד דמעות כשהן מציגות אינטראקציות בין בעלות תשובה וחרדיות מבית. אבל מאחורי ההומור המוצלח והמשחק המשובח יש להן גם אג'נדה ברורה
נעמה הנקין ז"ל / השכיבנו
"שים נא ידך הטובה על מצחי / וברך אותי בברכת כה הנים לא נים". שיר מרגש זה, שכתבה נעמה הנקין ז"ל - מקבל כעת, לאחר לכתה, משמעות כפולה ומכופלת. המילים כמו זועקות מתוך האדמה הספוגה בדם, ומבקשות דבר אחד: זכרו אותי. הזכירו את מעשיי, דברו על מי שהייתי ומי שרציתי להיות. יהי זכרה ברוך
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה