פוסט מטלטל: "אבא היה צדיק אמת, שסבל המון עד שהחזיר נשמתו לבורא"
בדיוק לפני שנה איבדה שמחה דסה את אביה, וכתבה על כך פוסט מרגש ביותר, שלא יותיר עין יבשה
בדיוק לפני שנה איבדה שמחה דסה את אביה, וכתבה על כך פוסט מרגש ביותר, שלא יותיר עין יבשה
זו בדיוק הדרך להמשיך את מעמד הר סיני. רגע אחרי הוואו, אנחנו מתרגמים את ההתרגשות ואת ההתלהבות מהאירוע אל תוך חיינו. לא משאירים את החוויה שם בהר, אלא לוקחים אותה אל היום־יום
מה החייל עושה עם המכתב כשהוא מסיים לקרוא אותו? הוא מקפל אותו בעדינות, וללא כל ספק הוא יקרא אותו שוב לפני השינה ובהזדמנויות שונות, אף על פי שהוא יודע בדיוק מה כתוב בו. מדוע?
אחרי חיפושים אחר המקום האידיאלי שבו אוכל להתחבר בניחותא אל השם, נראה לי הגיוני שהמילים שלי ישוגרו אל החלל שבו אני נמצאת רוב הזמן - במטבח. יש לי בלטה אחת, בדיוק באמצע
האיש הזה מצייר ציורי קיר שנראים בדיוק כמו הדבר האמיתי. והוא מצייר במקומות הכי הזויים שתחשבו עליהם. צפו
לא כל מה שאתם חושבים שהוא מתנה נפלאה לרווקה, אכן יתקבל אצלה בברכה. בדיוק כמו שאי אפשר להעניק זר פרחים לאדם שאלרגי לפרחים, כך אי אפשר להעניק זר מילים לאדם שאלרגי למילים מסוימות, בזמן מסוים
איך מתעטפים בטלית, ובאיזה מקום בדיוק מניחים את התפילין? הרב יגאל כהן מסביר, ומדגים בצורה קלה ופשוטה להבנה
למרות שלא היו להם ילדים במשך 7 שנים ארוכות, יוחנן ויוכי דנחי למדו על חינוך ילדים כל מה שיכלו. אלא שברגע שזכו להיות הורים בעצמם, משהו שם לא בדיוק עבד. משם הם יצאו למסע, בו גילו מה השורש לכל הקשיים שלהם מול הילדים, והיום הם באים לחלוק את התובנות
ביום האחד עשר בדיוק - היום שבו הצוות אמור היה לנתק את מכונת ההנשמה, ליזה התעוררה מהתרדמת. "היא פתחה פתאום את העיניים והתחילה לעקוב אחריי בעיניה, ואפילו הזיזה את היד", משחזר ג'ף. "היום כולם במחלקה קוראים לה 'חולת הנס'"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה