אבל

כמה עוצמתית היא המוזיקה. מנערת אבק מהלב. לכן היא אחד הדברים שמפחדים לאבד בתהליך תשובה. אבל כמו תמיד, לו יתברך יש פתרון

אני כל כך רוצה לצאת לפגישה הראשונה האחרונה שלי. מחפשת את האחד. ובינתיים, מתכוננת לפגישה הראשונה, בפעם ה-33 של חיי, עם בורא עולם

לא ידוע למה הם כל הזמן בכוננות, אבל זהו תיעוד של חמשה ימים של תרגילים קשים באוויר ובים. לדברי המשרד הרוסי, 262,000 חיילים, 1,077 מטוסים, עד 900 טנקים, מעל 31,000 פריטים של ציוד צבאי ו-300 ספינות לקחו חלק באימונים

התיישבתי על הספה בעצבות ולא ידעתי מה לעשות. איך אני אכין את האוכל? אני לא יהודייה, אסור לי לבשל להם. עמדתי בבעיה, אספר להם שאני לא יכולה להכין בגלל שאני לא יהודייה? הרגשתי בושה עצומה וכאב ענק

"שמעתי את ה' מדבר איתי והבנתי למה יש היום כל כך הרבה רווקים ורווקות, ולמה אולי דווקא הטובים שבינינו"

"מה היה כל כך דחוף?", תוהים רבים שכואבים את קדושתה של השבת. מדוע דובר משרד החוץ לא יכולה היה לחכות שעה אחת בלבד, עד צאת היום הקדוש?

סיון רהב מאיר יצאה לטיול שורשים – אבל לא בחו"ל, אלא בגבעת עדה. שם היא שמעה סיפורים על חיים פשוטים, קשים מאד – אך טובים ורגועים, ולמדה הרבה על ההבדל בין אז להיום

השמירה הגדולה לאוטובוס היא לימוד בו ובפרט בחברותא. ואז האוטובוס נהפך לבית מדרש. ואם המרצחים ימ"ש רוצים לפגוע באוטובוס, זה לא אוטובוס, זה בית מדרש, ובית מדרש לא מתפוצץ

"אז רוצי מהר חזרה, וקני לי שמרים! רחמנות על הבצק!" היא מעיפה מבט על מה שאמור היה להיות בצק שמרים. "אין לי כח..." מתחנחן קולה של חיה'לה. "אבל שכחת את העיקר. לשם כך שלחתי אותך לחנות!"

כאותה איילה אף אנו מתפללים שנפשנו תערוג לאלוקים – לעשות רצון ה' שלא נשקע רק בכאב הניסיונות הפרטיים שלנו, אלא נחשוב על השני