עבר
רוחות של גאולה, סופות של חיוכים: הטור של דניאל מזרחי
בתחילת השבוע שעבר הגעתי לבית הכנסת לבדי, עם המרכבה החשמלית שלי. לפתע התחילה סערה ששברה את לבי מרוב אימה. בראשי הייתה רק מילה אחת: תודה, שהסערה הזו לא פקדה אותי בדרך. זאת לא הייתה סערה שגרתית, הרגשתי, אלא סערה שמביאה איתה את הגאולה. ממש כך
פיגוע דקירה בחברון: חייל פצוע קל, המחבל חוסל
בעיצומם של הפרות סדר בחברון, מחבל חמוש בסכין, הגיח לעבר כח ששהה במקום – והחל לדקור חייל בראשו. החייל התעשת והדף את המחבל, שנורה ומצוי במצב אנוש
אברח ממך אליך: דבר תורה לפרשת וירא
בשעה שהשם יתברך בא לבקרו בשעת חוליו, רץ אברהם אבינו לקבל את פניהם של שלושה עוברי אורח נוכריים. כיצד ייתכן? מסביר המהר"ל: אין סתירה בין הכנסת אורחים לקבלת פני שכינה, להיפך. חסד היא תכונה אלוקית, ואין השתייכות וקרבה לקב"ה יותר מאשר להידמות אליו. ריצתו של אברהם לעבר האורחים, שנראית ממבטנו הגשמי כהתרחקות מהקב"ה – למעשה אינה אלא ריצתו של אברהם אל הקב"ה, שכן הוא מתקרב אליו ומדבק במידותיו
בשל הפסקת החשמל: הסוללה בלב המלאכותי נגמרה – ויהושע כמעט מת
יהושע, תושב השרון, עבר במרץ האחרון השתלת לב מלאכותי, הפועל על סוללות נטענות. אלא, שבהפסקת החשמל האחרונה כמעט וקיפח את חייו: הסוללות עמדו להתרוקן, ולבו של יהושע כמעט הפסיק את פעולתו. במרוץ נגד הזמן, מצאה לבסוף אשתו סופרמרקט שפעל על גנרטור והסכים להטעין את הסוללות. "האיש יכול היה למות תוך שניות ללא חשמל", טוען רופאו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה