אבל

חי אוחיון, התקליטן שפרש מחתונות מעורבות וכיום משמח באירועים מופרדים בלבד, מספר על ההבדלים שבין שתי השמחות, "הבדל שמיים וארץ" כדבריו. "לא פעם אני רואה חילונים שעומדים בצד ומסתכלים על השמחה הזו בהלם, לא מעכלים בכלל מה שהם רואים. בעולם שלהם אין שמחה כזו"

רצף סרטונים מושקע במיוחד שכולל בין היתר טיפים לשבת ולחג (אמנם קצת מאחורינו, אבל עדיין כדאי להציץ ולקבל מושג לחגים הבאים)

מי שאוהב את הארץ – לא שורף אותה. לא תמיד צריך ללכת לקיצוניות השנייה, לא לכל מדינה יש BDS, אבל סיפור גדול בישראל – יש ויש

העובדה שהמושג לשון הרע שגור בפיהם של הילדים שלי היא התיקון הכי מתוק שה' היה יכול לתת לי, גם אם זה אומר לענוד צמידים צבעוניים מגומי

כששמעתי את השיר – נפעמתי. אין עוד מישהו שיודע לכתוב ככה. רב-מג של מילים. אבל אז שמעתי את השיר שוב, וקצת התבאסתי. למה לראות ככה את החיים?

בכל העולם כולו אין נוף כנופי ארץ ישראל. "אווירא דארץ ישראל מחכים!", אפילו האוויר נותן חכמה. אבל את זאת מרגיש רק מי שלא נסתמו רגשותיו

שכר בעולם הזה - אין!! אבל מי שבכל זאת רוצה, איך יכול לקבל? על איזו מידה מושתת עם ישראל? מה ההבדל בין פזיז לזריז, ומי נכשל בזה?

לחץ והיסטריה בתל אביב, בעקבות כך שרכב עלה על המדרכה ופגע ביושבי בית קפה. ילד נפגע באורח בינוני ומספר מבוגרים נפגעו קל

בתה של שולמית בורשטיין חלתה באטופיק דרמטיטיס בגיל חודש. מאז הקדישה שולמית את חייה למציאת פתרון לבתה, אבל גם לאלפי ילדים אחרים הסובלים מהמחלה, כשהקימה את ארגון "קומי עורי" שנותן תמיכה להורים וילדים החולים באטופיק דרמטיטיס. ראיון מרגש

כמה וכמה תגובות כאלה הגיעו אלינו, מאנשים שבאמת מרגישים ששמירת שבת מלאה תאמלל אותם. האם ייתכן שאלוקים, המכנה את השבת 'מתנה טובה', התכוון לסכן את בריאותנו הנפשית?