ראש השנה כבר ממש בפתח, ובלבנו תחושת רפיון ושאננות מרגיזה, כאילו הכל בסדר. איננו קולטים שבעוד מספר ימים ייערך לנו משפט שיקבע את גורלנו לטוב או למוטב. ימי אלול חולפים להם לאטם, רגילים כמעט לחלוטין, והלב... ישן שנת ישרים, מה עושים? אל דאגה – פמליה של מעלה מודעת לבעיה. לבורא עולם, מסתבר, יש דרכים שונות ומגוונות להעיר אותנו מהשינה. הנה אחת מהן
מדי פעם בפעם צצות ועולות השאלות בדבר זיהויו של השפן המקראי: האם זה מין ממיני השפנים הקיימים בזמננו אנו? והאם הוא אכן מעלה גרה, וכפי שהתורה כותבת: "ואת השפן כי מעלה גירה הוא ופרסה לא יפריס..." (ויקרא יא, פס ו). לכן ראיתי לברר את העניין כשלמה מפי סופרים ומפי ספרים, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים
כאשר קוראים בשבת בפרשה שמאזכרים בהם בעלי מומים, כמו עוור, פיסח, חיגר וכו מקפידים הגבאים שלא להעלות בעלי מומים אלה לתורה באותה עליה. למנוע מבוכות. למנוע את הצביטה בלב, כדי שחלילה תחושה של עצב לא תזרום באוצרות הווייתם, וטענה או טרוניה לא יתעוררו כלפי מעלה. ופעמים זה ניסיון שקשה לעמוד בו
השררה, בדיוק כמו השוחד, מעוורת גם עיני חכמים וצדיקים. זאת הסיבה לחטא המרגלים
התפילה ההמונית בכותל, הבקשה של גדולי ישראל, תהלים נגד טילים, פרויקט שמירה, עצרות תפילה ברחבי העולם ועוד. וזאת מבלי להזכיר את הניסים הרבים שאנו חווים מדי יום. הצד הרוחני של מבצע עמוד ענן
הם נולדו בצפון הארץ. עופר גדל בעכו וליאור בכרמיאל. הם עברו מסלול חיים דומה, מבלי לדעת האחד על קיומו של השני. שניהם שירתו בשירות צבאי קרבי, היו דוגמנים, טיילו בעולם, עסקו במוסיקה, עבדו באבטחה וניצלו מפיגועים. בבוא העת, הם התקרבו לדת, כל אחד לחוד, ונפגשו בישיבת מכון מאיר בירושלים. עופר וליאור הפכו לחברים הכי טובים, גרו חדר ליד חדר במשך 5 שנים, למדו יחד בחברותא והפכו ל"משמחים הרשמיים" בישיבה, בליווי גיטרה ותופים בכל אירוע של החברה
עד כמה שתאוריית האבולוציה ספגה מכות נחרצות, עדיין ישנם מדענים ואנשי מעלה המתעקשים להאמין בה, ואף מסלפים את האמת בעבורה. הרב זמיר כהן, במאמר מיוחד, מגלה את אחת ההפרכות הגדולות הקיימות כיום לתאוריית האבולוציה - הפרכה אשר נחשבה בעבר כראיה המסייעת לה - ומביא עדויות מבטן האדמה בדבר חוסר נכונותה של התאוריה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה
