"דרסתי מישהו בכביש": הפוסט שמסעיר את הרשת
בחורה שדרסה בטעות בחור בתל אביב, בפוסט חשוף ומטלטל שמסעיר את הרשת
בחורה שדרסה בטעות בחור בתל אביב, בפוסט חשוף ומטלטל שמסעיר את הרשת
שכנים יכולים לחדור לפרטיות בצורה מסוכנת, והסיפורים שלפניכם הם ההוכחה הניצחת (והמפחידה) לכך
מה עובר על אישה ששוקעת בדיכאון אחרי לידה, מה גורם לה להבין שהיא זקוקה למענה מקצועי, והאם באמת יש סיכוי להיחלץ מן המצב הקשה? ד"ר ורד בר, מנהלת 'מרפאת חוה' במרכז הרפואי שיבא, מביאה סיפורים מרגשים במיוחד
משטרת קליפורניה בהלם: לאחר יותר משנה של פריצות לבתים, הרס רב ואכילה מופרזת של "כנופיית פורצים", מתברר כי מי שעמד מאחורי הפרשה הם דובה ושלושת גוריה
המנחה העניקה לבתה הקטנה את ספר "ל"ט מלאכות של שבת", כדי ללמוד על הלכות שבת דרך ציורים
"אנשים התווכחו, דיברו מדם לבם, וקבענו כמובן להמשיך. חשבתי לעצמי אחר כך: איך יכול להיות ש-35 שנים אני חי במושב הזורעים ולא ישבתי איתם ככה אף פעם?"
בטרם גוזר הוא שואל שתי שאלות: "האם הילד יודע שעומדים לגזור לו את השיער?". האב משיב בחיוב. אבל ראש הישיבה עדיין מתעכב: "האם המצלמה מוכנה?"
אם זה היה תלוי בי, הייתי כותב פה הרבה יותר על יוסל'ה רוזנבלט והרבה פחות על שמחל'ה רוטמן. אבל אם נכתוב או נקרא רק על מוזיקה מרגשת, נפסיד מדינה מרגשת
שירה ישראלי עשתה את הבלתי יאומן כאשר יזמה פרויקט בו חברים מאות בני נוער המתעדים סיפורים של שורדי שואה. "את הסיפורים של סבא וסבתא שלי לא אזכה לשמוע, אבל לפחות אחרים יספרו", היא מרגשת
אומרים שקוראים לאדם כזה "חלל" כי הוא מותיר חלל, ואקום, ריק – ואנחנו צריכים למלא אותו. להסתכל בפנים המאירות שלהם, ולהמשיך את מעשיהם הטובים בעולם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה