פרסומות
ארגז כלים למלחמה בקנאה -חלק ג’
תקופתנו מאופיינת בהחצנה ופרסומות הגורמות לנו לחוש שכביכול אנחנו חסרים. כדאי להיכנס לפרופורציות
רוקד לצלילים אחרים: ראיון עם משה גבאי
מי שלא הכיר את משה גבאי באופן אישי, די הופתע לראות אותו חמוש בכיפה ובציצית. ניתן לומר שדי בצדק. מה כבר יכול לגרום לרקדן ולמורה למחול, אחד שהופיע על המרקע בפסטיבלים ובפרסומות שונות, להגיע לישיבה בבני ברק?
הלוואי והחילונים היו מכבדים נשים כמו הדתיים
בימים אלה יש מי שחוגג ומסית כלפי החרדים באמתלה של הדרת נשים. בינתיים, בצד "הנאור" של המפה, נשים סובלות מהטרדות, מוצגות באופן מעליב בפרסומות, משתכרות פחות מגברים ולא מתברגות לתפקידי מפתח. אז מי כאן מדיר?
ערכו של חיוך
לערב המיוחד הזה קדמה שרשרת ארוכה של תכתובות, הודעות ופרסומות שהזמינו את בוגרי האוניברסיטה, לציין את המועמד שלהם לתואר: "המורה הבלתי נשכח"
ימי חיינו
זה לא הפרומו, זה לא הבקרוב, אלו לא הפרסומות, אלו החיים עצמם! ואנו נמצאים עתה בעיצומו של הסרט
הנאה גשמית גורמת לשמחה?
פרסומות למוצרים שונים מבטיחים לנו אושר מהנאות גשמיות, ואנו מנסים להשתיק את הרעב בתאוות העולם. אך המציאות מוכיחה ש"גם הנפש לא תמלא". מדוע?
החיים ללא טלוויזיה טובים יותר
לפני 15 שנה הייתי מכור. היום אני ומשפחתי נהנים ביחד, וחוסכים מעצמנו את האלימות והתכנים הלא צנועים, את תוכניות הילדים הלא חינוכיות ואת הפרסומות המעליבות. דודו כהן ממליץ על חיים ללא טלוויזיה
בין טהרן למנהטן: ברית הקיצונים
לאחרונה נדמה שהקטבים הקיצוניים משתלטים על השיח שלנו, גם כשזה נוגע לנשים. חייבת להיות עוד אפשרות בין נשות ה"טאליבן" לבין הפסקת הפרסומות האחרונה. סיון רהב-מאיר בטור מיוחד
"כוחי ועוצם ידי התנפץ באחת": ראיון עם יריב אבן-חיים
הוא היה מפקד בסיירת צנחנים, כיכב בפרסומות טלוויזיה, השתתף בתכניות שונות והיה דוגמן מצליח. יום לפני שהיה אמור להינשא לגויה, לצורך קבלת אזרחות אמריקאית - קיבל בשורה ששינתה את חייו. יריב אבן-חיים, מישיבת "אור החיים", בראשות הרב ראובן אלבז, מספר על הדרך המיוחדת בה דיבר אליו בורא עולם, וכיצד הוציא אותו מהמתירנות בה חי וקירבו אל הרוחניות שכל כך חיפש בתוך נשמתו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה