מייה שם: "הכנתי למחבלים אוכל. זה או זה – או שהיו רוצחים אותי"
החטופה שחזרה הביתה בראיון ראשון: "זרקו לי אוכל פעם ביום, היו ימים שלא קיבלתי אוכל. הילד, בן 10, נכנס עם שקית ממתקים לחדר. נתן לאביו, נעמד לידי, פתח את השקית - סגר והלך. רוע"
החטופה שחזרה הביתה בראיון ראשון: "זרקו לי אוכל פעם ביום, היו ימים שלא קיבלתי אוכל. הילד, בן 10, נכנס עם שקית ממתקים לחדר. נתן לאביו, נעמד לידי, פתח את השקית - סגר והלך. רוע"
מורן סטלה ינאי סיפרה: "הם עוד צריכים לדבר בלחש, אבל אנחנו חייבים לצעוק". אשת העסקים היהודיה ג'וליה הארט: "לא נשתוק אל מול הזוועות הללו. מעולם הייתי גאה יותר להיות יהודיה"
החברות הכי טובות שלה נהרגו, היא עצמה כמעט איבדה את חייה, אבל עמית הלל לא נכנעת, עוברת שיקום אחרי שמחבלים ירו בה בעת ששהתה בבסיס ומספרת: "יש לילות שאני לא ישנה ומפחדת לצאת מהבית. אבל אני מאמינה שיהיה טוב ושהכול עניין של זמן"
בכי לא סותר עשייה, ועשייה לא סותרת בכי, הכוח של עם ישראל, הכוח שלנו להמשיך הלאה, והמסרים החשובים של גדוד 9204
עדותה המצמררת של הניצולה משבי החמאס, שלא תשאיר עין יבשה: "לא האמנתי שאני שומעת את זה ממחבל, אבל אז הבנתי שזה קשור לפרק התהילים שאמרתי בשבי"
מנהלת תיכון עירוני י"ד בתל אביב עוררה סערה בקרב תלמידיה כשפרסמה לפני מספר ימים פוסט בפייסבוק ובו הביעה חמלה כלפי תושבי עזה וביקורת כלפי פעולות צה"ל ברצועה. התלמידים יצאו להפגין – המנהלת נקראה לשימוע
גלעד הוא סבם של נווה ויהל שהם שחזרו מהשבי, אבל בנו טל טרם שב אליו. הוא מתחנן בדמעות להשיב אותו הביתה: "כלתי לא מבינה איפה היא נמצאת, יש אנשים שאיבדו גפיים"
הטבח הנורא הוביל את העזתים לצייץ בשבח המחבלים, אלא שחודשיים אחרי מבינים אותם פעילי רשת: "אנחנו צריכים נס כדי לעצור את כל מה שקורה"
כשאילה אלבאז, יגאל יוסיאן וחרות לוביץ החליטו לפרסם "שירת רחוב" הם לא העלו בדעתם שהיא תהפוך לשירת מלחמה, ושהשירים שלהם יחזקו אנשים רבים. כעת הם מספרים על כך
חשוב לתת לבן זוגנו יחס אישי, דהיינו: לעצור רגע גם בזמן שעסוקים ולהתעניין באמת בבן הזוג – מהם צרכיו וקשייו, ומה עובר עליו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה