הכלה סירבה לצאת מחדר-הייחוד לאחר שעכבר שחור עבר בינה לבין החתן
הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה
הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה
'אם כבודו רוצה את הדוד ההוא, בבקשה, אך הכסף ששולם נשאר אצלי כדמי ביטול!', הודיעו הצלם. וכאן החתן התרעם: 'הלא רימתני בכך שאישרת כי אתה הצלם הטוב ביותר בשוק, וכי אינך מכיר בעובדה שדוד המפורסם הוא הצלם הוותיק והמובחר שבשוק?!
כמה שניסינו והתאמצנו לחפש את הדג הזה - השוכן בקרקעית האוקיינוס, היה מאוד קשה לזהות אותו. מזל שהוא מסוגל לנוע, אחרת לעולם לא היינו מצליחים. צפו והיווכחו בעצמכם
'תשמע לא איחרתי סתם, עסקתי בהצלת נפשות... ובכן, עליתי למונית, והנהג פרץ בבכי וסיפר לי כי נפשו וגופו 'משדרים' לו, כי זהו יומו האחרון, והוא על סף התקף לב חמור רח"ל... הנהג אף שלף מכיסו 'מכתב פרידה', וביקש ממני לבדוק אם הוא מנוסח היטב בצורה מרגשת...
מתפתל הלוך ושוב, ולא מוצא מקום חניה פנוי... מתוך הלחץ הנורא, לפתע נזכר בסגולה הידועה - צדקה... פכר ידיו אל-על, ופתח ואמר: 'אוי ריבונו של עולם, אם אמצא מקום חניה, אתן לצדקה...'
האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?
ברבות הימים, התגרש האיש, והנה הוא מגיע אל הגבאי ודורש ממנו למחוק את שמה של אשתו מן הפרוכת, "שהרי עכשיו אין היא אשתי"...
אי אפשר לתאר את עוצמת הבושה שאחזה בראובן כשתפס מה אירע. היה זה כאמור במעמד מתפללים רבים, שראו בקלקלתו, ובמשך תקופה ארוכה לא יכול היה להרים את עיניו לעבר חבריו
היאך מותר להכעיס אדם כדי לבדוק אם כדאי להתחבר עמו, הרי לכאורה המכעיס עובר על אונאת דברים, בכך שאומר לחבירו דברים שיצערוהו ויכעיסוהו, וכן לכאורה יש כאן חשש של 'לפני עיור לא תתן מכשול', בכך שאולי יכשיל את חבירו בעוון הכעס?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה