פרסם שמעתה אינו משכיר את רכביו אלא ’משאילם’
פרסם למחרת אודות "גמ"ח להשאלת רכבים"... דהיינו, את הרכבים אינו משכיר אלא משאיל בחינם, ובהחזרת הרכב אינו תובע כלל תשלום, אלא התשלום יהיה תלוי אך ורק בהתרצות השואל, כמחווה של דרך ארץ
פרסם למחרת אודות "גמ"ח להשאלת רכבים"... דהיינו, את הרכבים אינו משכיר אלא משאיל בחינם, ובהחזרת הרכב אינו תובע כלל תשלום, אלא התשלום יהיה תלוי אך ורק בהתרצות השואל, כמחווה של דרך ארץ
"ושכנתי בתוכם", מבטיחה התורה, "בתוכו של כל אחד ואחד". השכינה ביננו והיא גם בתוכו של כל אחד מאתנו, זו הרבה אהבה, אולם זה גם מחייב אותנו בהרבה דרך ארץ
המאמר שלפניכם עוסק בדיון המוכר הנוגע ללימוד תורה עם דרך ארץ: האם כולם צריכים רק לשבת וללמוד תורה? האם צריכים ללמוד תורה אבל גם לעבוד? אולי כדאי שחלק יעבדו וחלק ילמדו? מסתבר שלתורה שלנו יש הרבה מה לומר על כך
בוודאי שהתורה לא התכוונה שנספור מעשה-קוף יום אחרי יום בלי תועלת בספירה עצמה. לכן באו חכמינו וביארו ש"דרך ארץ" קדמה לתורה ובימי הספירה צריכים לעשות הכנה לקבלת התורה הקדושה; דברים שאולי לא ידעתם על ספירת העומר
"וכן ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו. ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן"
הגדרת האהבה: תשוקה טהורה שלאהוב יהיה נחת-רוח. מילוי תשוקה טהורה זו גורמת עונג רב לאוהב המעניק, הרבה יותר מהנאת האהוב המקבל. וכגודל טרחתו, וריבוי הנחת-רוח הבא לאהוב כתוצאה מעמל וטרחת האוהב, כן גודל עונג האוהב.
גיל חינוך למצוות ידוע. אך מתי מתחיל גיל החינוך לדרך ארץ?
כאשר כולם רקדו לכבודה של תורה, הבחור עמד מן הצד ולא השתתף בשמחה. הדבר נגע מאוד ללבי. ניגשתי אליו וביקשתי ממנו במאור-פנים להצטרף למעגל הריקודים, אך הוא סירב. ניסיתי שוב ושוב, אך הוא היה בשלו
אומרת הגמרא "אוי לו לאותו אדם שהרג את עצמו" כי הרגיל את עצמו למאכלים משובחים ומעולים שלא נמצאים בכל מקום, ממילא לא היה מסוגל להכניס לבטנו מאכל כה פשוט כמו עדשים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה