חילץ את הרכב שנתקע על פסי הרכבת, ותבע אותו לעצמו...
שמעון לא איבד עשתונות והשיב בשלווה: "ברגע שנטשת את הרכב וברחת מהמקום, הרכב הפך להיות הפקר גמור, ואני זכיתי בו!..."
שמעון לא איבד עשתונות והשיב בשלווה: "ברגע שנטשת את הרכב וברחת מהמקום, הרכב הפך להיות הפקר גמור, ואני זכיתי בו!..."
מה אני עושה עם הנדר שלי לצדקה, לאחר שהתברר שלא נדרתי אלא עבור עצמי? האם אצטרך למצוא אביון אחר, שמצבו דומה למצבי, ולמסור לו את ה-200 שקלים?
ראש הישיבה התפלא, 'מדוע? איזה פגם מצאת אצלנו?', 'איני יכול לפרט', השיב. כשביקש ראש הישיבה שבכל זאת יספר לו מה אירע פתאום, המשיך בסירובו ונימק: 'איני רוצה לפגוע בכם'
"אני מודה לכבודו מאוד על הכנסת האורחים, אך דבר אחד איני מבין - הלא היית באמצע שמונה-עשרה, עומד ומדבר לפני השי"ת, והיאך הפסקת את תפילתך ורצת לחוץ?!..."
לאחר שלושה ימים, הם הודיעו כי אם לא אגלה להם את כל המידע שברשותי עד למחר בשעה שתים עשרה - זה יהיה היום האחרון שלי עלי אדמות, אך אם אנהג ב'תבונה' ואגלה, הם ישחררו אותי לחופשי
הבחור, שישב מאחור, התחיל לרעוד מפחד. במוחו החלו לעלות הסיפורים הקשים שארעו בטרמפיסטים שעלו לרכבם של מחבלים, והרגיש כי גם הוא עומד להיות חטוף על ידי ה'חמאס'...
הילד אכל ואכל ואכל ולא שבע... הדבר היה לפלא בעיני הכל, משום שכאשר הבחינו ההורים שהילד אינו שבע, הם דאגו להאכיל אותו בכמויות אוכל יותר גדולות, ולמרות הכל, הילד לא הגיע לשביעה, והתלונן כל הזמן שהוא רעב...
למחרת הגיעה הצלמת והשלימה את עבודתה, וכשעמדה לצאת ביקשה הגננת להודות לה, "בזכותך יש לי בבית מזכרות נפלאות מנכדיי"...
'הפרסומת עלתה לי ממון רב, וכיסוי הבלונים שלך, חשובה כיריית חץ שפוצצה את הבלון שלי... ומשכך, שלם תשלם לי את מלוא ההוצאות!'
בני הזוג נדהמו לגלות שעל הצ'ק נקוב הסכום: 10,000 ₪!! ובמילים: "עשרת אלפים שקלים"... החתן ספר שוב ושוב את האפסים, הכלה שפשפה היטב את עיניה, והסכום הרב עדיין עומד מול עיניהם המשתאות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה