מציאות
כל המעביר על מידותיו: התפקיד שלי בראש השנה
אחרי התפילות והסעודות, בראש השנה אנחנו נשארות מול עצמנו. מול המידות שלנו, מול התגובות שלנו למציאות, ומעל הכל – מול הפרשנות שלנו. התפקיד שלנו בראש השנה הוא לדעת, שמה שלא קורה לנו – אין עוד מלבדו. בראש השנה הזה כבר לא נלחם עם המציאות, אלא נזכור: הכל ממנו
תפילה לשמירת הלשון: כנסו וקראו עכשיו את התפילה המיוחדת
המציאות שלך היא, ולכן כל דיבור שלילי על המציאות הרי הוא פגם גדול – כלשון הרע עליך חלילה! ואיך אעז פני לדבר רע על בוראי, המחיה את כל הבריאה כולה ברחמים וחסדים גמורים? היום, כ"ה אלול, יום אחד לפני יום בריאת העולם, עזרני לעשות תשובה על הדברים שאמרתי
הרבנית חדוה לוי - להפוך את החושך לאור
מצוה הבאה לידך – אל תחמיצנה! דבר תורה לפרשת כי תצא
"אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". אנו נוטים לחשב חשבונות שונים ומשונים, שאין ביניהם לבין המציאות מאומה: לדוגמא, החישוב של מצוה "גדולה" ומצווה "קטנה". אדם לעולם לא ידע – לפחות בימי חייו כאן בעולם –אילו 'מעגלים' הוא יוצר עם כל מצוה. לכן על האדם להשתדל לשמור ולקיים את כל המצוות, ללא חישובים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה