אבל

בתחילה הכלב שלנו היה רגוע על הסירה, אבל אז הוא גילה דגים במים...

"עוד פסיעה ועוד אחת. האוויר כבר היה כבד לנשימה ודחוס מאוד. האפילה גרמה לה שלא לראות דבר. היא נשמה בכבדות, דמעות שוטפות את פניה הסתורות. פצועה, חבולה ו... בכל זאת ממשיכה ללכת. מטושטשת, עם תקווה גדולה בלב, פסעה עוד פסיעה אחת קטנה ונפלה לתהום פעורה, מתרסקת" - נמצאת בשיאו של קשר רומנטי, אבל מבינה היטב לבד שאין לו עתיד? פנינה לשם בטור חותך, תרתי משמע. טור שישי בסדרה

"אני בוכה כל הזמן לקב"ה שיעזור לי לקיים את המצווה החשובה הזו, ולכבד אתכם, אבל בסופו של דבר, קשה לי לכבד אתכם וקשה לי שלא לכבד אתכם. הלוואי שהייתי מסוגלת להסתכל לכם בעיניים ולהגיד: "אבא, אמא ,אני אוהבת אתכם, וכל האי כיבוד הורים שלי זה מכאב וקושי גדול! ואני מבקשת סליחה מעומק ליבי..." – מכתב טעון שממוען אולי לכל ההורים באשר הם...

בתזכיר ששלח לעובדיו לפני שנתיים כתב ביידן: "אם אגלה שאתם עובדים איתי על חשבון מחויבויות משפחתיות, אהיה מאוכזב מאד"

נויה הייתה רגע לפני גירושין ואף פתחה תיק ברבנות, אלא שכאשר ביקשה ברכה עבור הילד שלה, הציעה לה הרבנית לשמור על טהרה, ואז הכל השתנה

ראש ישיבת 'אור אלחנן' במכתב חיזוק לתלמידים: "מוטל עלינו להתאמץ ולפעול לטובת נשמתו; ומה טוב בתענית דיבור במידת האפשר"

לא לבעלי לב חלש: כמה פעמים צריכים לראות סרטים מהסוג (המזעזע) הזה, כדי להבין שבכביש אסור לקחת סיכונים מיותרים, ושכל סיכון - עלול לעלות ביוקר? לפעמים, כמו בסרטון הזה, הנס מתרחש וניצלים. אבל בשום פנים ואופן אסור לנו להסתמך על זה. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

"מלכתחילה בכלל לא ידענו אם נעשה בר מצווה, כיוון שאנחנו חיים מאד בצמצום. לא היה ברור בכלל שזה שייך להוציא כל כך הרבה כסף. זמן רב הלכנו עם השאלה, ובינתיים ראיתי את הבן היקר שלי נקרע בין ההזדהות וההבנה עם ההורים לבין הכאב שלכל הילדים האחרים בתלמוד התורה יש מסיבות כל כך מפוארות, ולו - ספק אם בכלל יהיה משהו. בסוף החלטנו לסמוך על השם" – אביגיל מייזליק בטור על אמא יהודיה מיוחדת וכוחה של אמונה, וגם כמה מתכונים מופלאים

אבל בישיבת אור אלחנן: ראש הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי חדש הלך לעולמו לאחר מחלה קשה. הותיר אחריו אלפי תלמידים המספרים בגעגועים על דמות ייחודית ומורמת מעם

סיפור מופלא מדורנו אנו: הסב המנוח נגלה לנכדתו ושאל: "מה עם החגורות"?