’האם הנהגת ’אבא חִלקיה’ אמוּרה אף לגבַּי, כשהמעסיק משקר ומהתל בי?’
האם גם לגבי אמורה ההלכה של 'בכל כוחו', ואני חייב לדקדק על כל רגע כ'אבא חלקיה', או שמא מותר לי להתרשל מעט במלאכתי...?
האם גם לגבי אמורה ההלכה של 'בכל כוחו', ואני חייב לדקדק על כל רגע כ'אבא חלקיה', או שמא מותר לי להתרשל מעט במלאכתי...?
חולה במחלה קשה הלך לבדיקה אצל רופא מומחה, וביקש ממנו לדעת כיצד לטפל במחלתו, אך הוסיף בקשה: 'אל תגלה לי בשום אופן כמה זמן נשאר לי לחיות...'
האיש שָׂכר עובד שינהל עבורו את החנות, והדריך אותו לשמור בקפידה על מנהגו - "שלא תעיז לפתוח את היום בהוצאה, אלא רק בהכנסה; אם יגיע מאן דהוא לדרוש חוב, או אפילו לבקש לפרוט כסף, אל תיפתח עבורו את הקופה, אלא תדחה אותו לזמן מאוחר יותר..."
הכלה איבדה את עשתונותיה, וממש יצאה מכליה, משום שראתה בכך סימן לא-טוב, שכביכול הזיווג הזה אינו שלה, ו...סירבה לצאת אל האולם, שם המתינו לה קרובות-משפחתה וכל חברותיה
'אם כבודו רוצה את הדוד ההוא, בבקשה, אך הכסף ששולם נשאר אצלי כדמי ביטול!', הודיעו הצלם. וכאן החתן התרעם: 'הלא רימתני בכך שאישרת כי אתה הצלם הטוב ביותר בשוק, וכי אינך מכיר בעובדה שדוד המפורסם הוא הצלם הוותיק והמובחר שבשוק?!
כמה רגעים לפני שעמד החזן ליטול את כוס הברכה ולברך, נודע לו, כי רוב ככל משתתפי הסעודה, הגיעו לשמחה על ידי נסיעה ברכב, רח"ל
'תשמע לא איחרתי סתם, עסקתי בהצלת נפשות... ובכן, עליתי למונית, והנהג פרץ בבכי וסיפר לי כי נפשו וגופו 'משדרים' לו, כי זהו יומו האחרון, והוא על סף התקף לב חמור רח"ל... הנהג אף שלף מכיסו 'מכתב פרידה', וביקש ממני לבדוק אם הוא מנוסח היטב בצורה מרגשת...
האם עתה עלי לקיים את נדרי אשר נדרתי, משום שלמעשה נעקר בית הספר ממקומנו; או שמא מאחר ולא אמרתי ש'יעקר מכאן', אלא שיעקר סתם, אני פטור (לעת עתה) מקיום נדרי, כי הוא לא נעקר מהעולם אלא רק עבר מקום?
איני תובע כלל את השולחן כולו, כי היה די לי רק בחציו, אך מה שאני כן תובע, הוא לבטל את המקח, היות והוברר לי (על פי סימנים מסוימים שאין כאן המקום לפרטם), שהצדיק נהג לשבת בראש השני של השולחן, וחלק זה, שכבר מכרת ליהודי אחר, הוא שספג את הקדושה, ואותי הטעית בזה שמכרת לי את הצד הנגדי, ומשכך תצטרך להשיב לי את כספי בחזרה...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה